כזנב וכקובה

 

שאלה:

האם התפלין בתמונה כשרה?

 

מענה:

כשר. אבל נכון לתקן.

לכאורה ה״ז ממש כקובה שפוסל גם בתפילין (דע״ת סל״ב סל״ג מבעה״ע. מלאכת שמים כלל י״ז ס״ו ובבינה שם סק״י שו״ת זית רענן ח״ב ס״א. שבה״ל ח״ח דלקמן. וכ״מ בסה״ת סר״ה. וכן מוכח להטעם משום כתיבה תמה כדלקמן. וראה שו״ת מנחת יחיאל ח״ג סקכ״ב. שבט הקהתי ח״א סמ״ג) וגם מצד א׳ (פרישה סרפ״ח סקי״א בשם רש״ל. ש״ך שם סק״ו. מקדש מעט סקט״ו. מלאכת שמים כלל כג ס״ג. קסה״ס סכ״ז ס״ו. ועוד וראה זית רענן שם סק״ט) וגם בשלש שורות (מוכח כן בט״ז רפח, ד. ובכ״מ. וכן נקטו האחרונים. וראה זית רענן שם סקי״ד. משנת הסופר סכ״ז סקי״ד. שבה״ל ח״ב דלקמן. ועוד. אבל ראה שלחן גבוה רפח, ו: ״עד תומה״. ובפסקי הרי״ד וריא״ז מנחות לא, ב ״כל המזוזה״. וראה שו״ת עולת יצחק רצאבי ח״א סקל״ז סק״ז ואילך. קובץ ויען שמואל חו׳ כד ע׳ שנט ואילך. וראה מורשת משה שטיינהויז מזוזה סי״ח. בירורי הלכה אייזנשטיין מזוזה  סכ״ט – ע׳ תט ואילך. משנ״ה ח״י סקצ״ב) וגם בשיעור יו״ד, וכש״כ בנדו״ד.

וידעתי שיש מכשירים בכה״ג, וס״ל שצ״ל שיעור תיבה (וכש״כ כשאי״ז כ״א ג׳ שורות ובתפילין) – שו״ת שבה״ל ח״ב סקנ״ה. ודבריהם צ״ב (והו״ע מסתפק בזה קצת) –  שמלשון הראשונים (סה״ת שם. ועוד. וכן בדוגמא שבנמוק״י דלקמן) מוכח שגם באות א׳ פוסל.

ראה גדולי הקודש סרע״ג סק״ב. וראה גם עולת יצחק שם.

ופשוט שאצ״ל בהדרגה שווה וכדמוכח בנימוק״י הל׳ מזוזה שהביא דוגמא שכתב כך:

והיו

הדברים האלה

אשר אנכי מצוך.

והנה, בשו״ת שבה״ל ח״ט סרצ״ו חידש שאין לצרף שורה הרגילה. וכ״כ גם במשא בני קהת מזוזה פ״ה ה״א – ע׳ נד ד״ה אך יש. אמנם, בדבר הרגיל כל כי האי הו״ל להפוסקים להשמיענו בהדיא. והוא עצמו כ״כ בשו״ת שבה״ל ח״ח, סט״ו סק״ג, שמשמעות הענין שגם אם הוא עם השורה העליונה, כל שיש צורה כזו פסולה. והן אמנם שבשו״ת מחשבת הלוי לבנו ח״א ספ״ג כתב שדברי אביו בח״ט משנה אחרונה, מ״מ לדידן אין לנו ראי׳ לדינא לכאן או לכאן. אלא שפשטות הענין אכן כ״ה, שביחד עם השורה העליונה יש כאן ציור של קובה ופסול. והן אם הפסול מחמת שאינה כתיבה תמה ומיושרת (ראה קרית ספר מזוזה שם. קרן אורה מנחות שם) או שנראה כציור (זית רענן שם. נחל אשכול ח״ב הל׳ מזוזה ע׳ 72 סקי״ט) או משום שאינו נוי (לבוש סרפ״ח ס״ט), סו״ס ביחד נראה כקובה. ומאי איכפת לן אם הוא חוץ לשיטה או לא. וכ״נ מסתימת הפוסקים בד״ז. ומש״כ שם במחשבת הלוי להוכיח הדבר – ראה מה שדחה ביריעות הסופר שבסו״ס קסה״ס עם דברי משנ״ב ס״כ – ע׳ קג. אבל ראה שם מש״כ להוכיח מדברי הדע״ק סרע״ג סק״ב ומקדש מעט שם סקי״ג. ויל״ע. גם ראה בקובץ לשכת הקודש ח״א ע׳ כו וע׳ כט מדברי הגריש״א לפסול כה״ג. וכ״כ בבאר חנוך סת״ם פ״ז סל״א סק״ג. משנת מרדכי פרידלנדר ע׳ תיד בסי״א. וראה קדושת סת״ם ח״א ע׳ קסג.

ומ״מ מועיל תיקון באם אפשר, ראה דע״ת שם. לשכת הקודש שם. ול״ד למש״כ בשו״ת זית רענן שם סקי״א בעשה נקבים אחר הכתיבה – ראה לשכת הקודש ח״ב ע׳ שכ.

איברא. שבנדו״ז איכא טעמא רבה להכשיר, שצואר הלמ״ד אינו מצטרף לפסול כיון שעיקר הלמ״ד הוא בפנים. וכ״כ בלשכת הקודש שם עז׳ כז בשם הגריש״א. משנת מרדכי שם. ומ״מ נראה שנכון לתקן.

 

ויל״ע להיפך, כשהאריך צואר הלמ״ד וממילא אינו נראה כקובה מחמת הצואר – כבתמונה ב׳ – 48522.

ונראה, שכש״כ הוא, שהרי העיקר שאין כאן קובה מחמת אריכות הצואר. ולא נצרכה אלא להשמיענו לאידך גיסא, שגם כשצואר הלמ״ד גורם לפסול, לא אזלינן בתרי׳. וכל שאין אות שלימה הגורמת לפסול אין לחוש. ומה גם שיש עוד הרבה צדדים להכשיר, וי״א שאינו פסול בפחות משיעור ב׳ יודי״ן, או אפילו תיבה שלימה, והבו דלא לוסיף עלה.

 

 

 

 

תמונה ג׳ – 48532:

– כשרה, וע״פ כל הנ״ל. ומדין עיגול ליתא, כמפורש בשו״ע יו״ד סרפ״ח ס״ט. וכבעיגול הוא רק בחמש שורות כבב״ח שם.