ראיתי שאף שלא כותבים סת״ם בניטל, שמותר לכתוב מגילת אסתר. מה דעתו?
אין לכתוב מגילת אסתר.
מקורות:
גם בשו״ת שבט הקהתי א, ע שהתיר – הוא בדרך אצדודי מצדד לה. ויסודו משו״ת בית אפרים או״ח סח, בפי׳ מבטלין ת״ת לשמוע מקרא מגילה. אלא ששם גופא כתב ליישב באו״א. ובכ״מ כתבו ליישב בכמה אנפי. וראה הנסמן בקובץ פרדס חב״ד גל׳ יד. ומעצם הקושיא בכמה ספרים – מוכח שלא עלה על דעתם שאינה בכלל לימוד התורה. וידוע הביאור שהוא ביטול תורה באיכות (וכעי״ז בבית אפרים שם גופא באופן הב׳. רש״ש מגילה ג, א. וראה לקו״ש לה ע׳ 204. ובארוכה בר״ד כ״ז אד״ש תשמ״ו – נדפס בלקו״ש מ. וכל השיחות מלאים בד״ז – ראה הנסמן בפרדס חב״ד שם).
וכבר כתב בשו״ת אבנ״ז או״ח ב, תקיז, שלא אאמין שיצאו דברים אלו מפי אותו צדיק שלא קיים ת״ת בלימוד המגילה. וראה גם שו״ת קרבן שמואל או״ח א, ד. והעירו שמצינו כעי״ז בקדושת לוי, שאינו חשוב כאילו עוסק בתורה. וראה קובץ העו״ב יתרו תשפ״א ע׳ 71 ובהערה שם. אלא שלדינא נראה פשוט שמברכים ברכה״ת על מקרא מגילה ואסור לקרוא במבואות המטונפות.
והנה, בשו״ת בי״א שם מצדד לפטור כשאינו לשם לימוד, וראה גם חכמ״ש תרפז, ב, ונחית לשקו״ט בקרא ק״ש לשם ק״ש. אלא שכבר הארכנו במק״א, שבפשטות גם בכה״ג מחוייב בברכה״ת. והשקו״ט הוא רק בנוגע לאהבת עולם אי סגי בק״ש אח״כ. ואכ״מ. ואדרבה, בשו״ת דבר אברהם א, טז, יח, כתב שברכת על מקרא מגילה בגדר ברכה״ת.
ובכל אופן, התם קאי עלה מצד שמכוון למצוה אחרת, למצות ק״ש, ובנדו״ד – למצות מקרא מגילה. והארכנו מזה שם. אבל הכא כשכותב לשם כתיבת סת״ם, חזר הדין ככל כותב סת״ם, ששקו״ט בכותב להרויח אם חייב בברכה״ת, ולמעשה יש להחמיר, ואפי׳ בכותב להרויח – ראה בנו״כ שו״ע או״ח מז, ג ובבה״ל שם (זולת לאלו שמתירים לכתוב סת״ם בכלל בניטל).
ובמש״כ בבי״א שם שמג״א לא ניתנה לכתוב – ראה שבילי דוד רסי׳ תרפז, שמ״מ קיים מצות ת״ת וכבתושבע״פ שלא ניתן לכתוב. ולהעיר מר״ן מגילה ה, א בדעת רב אסי דמגילה בעי עשרה גם בזמנה, שהוא בכלל שאין קוראים בתורה בפחות מעשרה.
#47947
