להתאים ניילון לעטוף בו הס”ת ע”י עשיית חורים בניילון ביו”ט

 

שאלה:

מעשה בביהכ”נ שחששו בשמחת תורה שמא ח”ו יגיע הזיעה של הרוקדים עם הס”ת לגוף הקלף. ויעץ אחד ליקח אשפתון גדול ולעטוף בו הס”ת תחת המעיל. אך לצורך זה צריך לעשות בו שתי נקבים שיכנסו שם העצי חיים. האם מותר לעשות כן בשבת ויו”ט, או שמא יש בזה איסור תיקון מנא שלוקח אשפתון ומתקנו שיהא ראוי למעיל של ס”ת.

 

תשובה:

אסור, אבל מותר ע״י נכרי.

 

מקורות:

וכמו בקיסם לחצוץ שיניו. ואף אם עושה כן רק לשימוש חד פעמי. וכמו במפשח אלותא בביצה לג, א. וכן קטימת זמורה בשבת קכה, ב. וחיתוך שפופרת של קנה – שם קכו, א. .

ומש״כ בשו״ת מהרש”ם ד, קמח ד”ה ובדבר, לגבי פסיקת התלוש בשבת לצורך המילה, דאם לא הכינו מע”ש יש להקל, ואין בכה”ג איסור מתקן מנא, דהרי אין אכפת לו אם זה גדול או קטן, ואין בזה מדה מכוונת – שאני הכא, דאיכפת לי׳ שיהיו נקבים. וגם צ״ל במדה, שבגדול יותר לא יהא שימושי.

וע״י נכרי מותר, דקריעת נייר לצלי׳ ושבירת חרס לשימוש – דרבנן (כפשטות המשנה בביצה וכן מוכח ברמב״ם ועוד. אבל ראה בה״ל שמ, יג ד״ה ואין, סברא שהוא דאורייתא. ול״ד לקיסם שהוא דאורייתא – שהוא כלי גמור. ואפשר שבנייר אינו מתוקן יפה. ובשו״ע אדה״ז שמ, יז: אם על ידי זה מתקנו להשתמש בו איזה תשמיש חייב משום תיקון כלי אם מחתכו בסכין כמ”ש בסי’ שכ”ב גבי קטימת קיסם ושלא בסכין פטור אבל אסור). וה״ז שבד״ש לצורך מצוה.

וחזי לאצטרופי נמי הסברא שבשו״ת מהרש״ג ד, יא שתיקון מנא שייך רק בדרך שדרך אומן לעשותו ולא במה שכל יחיד עושה בביתו. והארכנו 3381.

 

 

#46676