If I mistakenly made al hamichyah on rice, am I yotze bedi’eved?

 

It is questionable; therefore, you should make a bracha and eat a kezayis of another food and make a borei nefashos.

 

Sources:

נוסף לספק אם רייז הוא אורז, שהביא לעניננו בשע״ת רח, ט (אלא שכתב שמ״מ סב״ל), עוד זאת, שספק שמא נפטר רק בברכהמ״ז, ולא במעין ג׳, שבעל המחי׳ לא נזכר לשון מזון. וכאריכות דברינו בלוח לשבועות לגבי יין, קחנו משם.

ואף שבכמה אחרונים כתבו בפשיטות שנפטר – שרש הספק כאן אחד הוא. וברייז גרע מיין ותמרים, כנ״ל מחמת הספק הנוסף, שמא אינו אורז. וראה להלן עוד טעם דגרע מינייהו

ולמעשה, אף שכ״כ בשו״ת הלק״ט א, מ, ובברכ״י רז, בשיו״ב ובברכ״י רח, ז, ושע״ת שם, והעתיקו דבריהם כמה אחרונים, לא נזכר ד״ז בשו״ע אדה״ז ובסדר ברכה״נ, ובדרה״ח, ובחיי״א, ובקיצור שו״ע, ומשנ״ב (אף שרגיל אצלו להעתיק דברי שע״ת בכ״מ, והלא דבר הוא).

וסתימת ופשטות דבריהם שאינו נפטר.

וראה תורת חיים סופר רח, כג שכתב לפקפק בדבר. וכתב שנכון לצאת מידי ספק, עיי״ש. וכן במאורי אור בבאר שבע מא, ב נסתפק בדבר. (אלא שספיקו באו״א קצת. ובאמת, באיזהו מקומן הובאו דברי הלק״ט וברכ״י רק באופן שאכל אורז וכיסנין, וע״ד פרי מז׳ מינים ותפוחים שנפטרים גם התפוחים בברכת על העץ, אבל בתפוחים גרידא כשבירך על העץ שקו״ט בדבר. וראה ברכ״י שם. מח״ב רז, א. ובמאמ״ר דלקמן).

וראה גם פתה״ד רח, יא בשם בית עובד, לגבי ברכהמ״ז. (ובבית מנוחה הב״ד ברכ״י). ושם, דגרע מתמרים ויין שאינו מז׳ מינים, ועיקרו בנ״ר. וע״פ דבריו כתב בזכרונות אליהו מערכת א, ה, שלא יצא בעל המחי׳. אלא שכ״כ בשם פתה״ד. ושם מיירי מברכהמ״ז. ויש לחלק. וראה גם שו״ת רועי ישראל קצין ז, ונדפס גם במחנה יהודה ז, לענין על המחי׳, עפ״ד הט״ז רח, טז. וראה גם שו״ת שבה״ל ט, סה, שחידוש הוא מש״כ בברכ״י רח, ז שיצא. ולכאורה לפי פשוטו מאחר שלא תיקנו על אורז מעין שלש לפי שאינו מז׳ מינים, ראה רא״ש ברכות ו, ה, לבוש רח, ז, מדוע נאמר שיצא. ואכן במאמ״ר רז, א ד״ה אשר על כן (במהדו״ח ע׳ קצג), והוא מספרו דברי מרדכי, כבר כתב (בין הדברים במוסגר) שיש מקום בראש להשיב על דבריהם שאפילו בדיעבד לא יצא. וראה דברות מרדכי שפירא ברכת מעין שלש, ח, ע׳ קלב, שגם להדעות שתמרים ויין נפטרים – אורז גרע טפי (נוסף לזה שאינו מז׳ מינים) ע״פ תוס׳ ערובין ל, א שאורז דמי לכל מילי וכולהו איקרו מזון ורק שאורז קבעי סעודתא עלייהו.

ולענין ברכהמ״ז, נוסף לדברי בית עובד ופתח הדביר, הנה בכ״מ נזכר רק תמרים ויין. ומינה דשאר מילי לא מיפטרי. וכ״כ בכ״מ שרק תמרים ויין נפטרים ברכהמ״ז. ומפורש בדבריהם ששאר פירות ואוכלים ומשקין אינם נפטרים. והרי אפילו בדייסא נחלקו אף שהוא מה׳ מינים. ובצל״ח ברכות יב, א משמע לחלק בין פת אורז לתבשיל אורז. ואכן במאורות ברכות יב, א הקשה דשאר מינים נמי זייני, והזכיר אורז בין הדברים. ומשמע שהלהחולקים כולם אינם נפטרים. וראה גם שו״ת ברכת יוסף ידיד א ע׳ י.

 

 

#45367