Hallel at the Omud After Aveilus

 

Question:

If a husband is saying Kaddish and davening at the amud for 11 months for his wife, should he step aside for Hallel during Chanukah, even though he is no longer in aveilus, as it’s after shloshim?

 

Answer:

Yes, he should step aside.

 

Sources:

כמו שנהוג שאינו מתפלל לפני התיבה בשויו״ט מה״ט, מחמת שמדה״ד מתוחה, אף שאינו אבל מדינא. ובקיצור ד״ס אבלות ס״פ נו, שמותר לו להתפלל אבל אינו בגדר חיוב. וכמדומה שאין המנהג כן.

ונראה, כיון שכתבו עוד טעם מחמת ניגוני השמחה, ואינו ראוי שיעמוד לפני התיבה כשאינו בשמחה – ראה שו״ת מהרי״ל כב. שם קכח. מהר״ם מינץ מג. לקט יושר ע׳ 95. שו״ת זרע אמת ג, קסד. וי״ל מחמת שלמעשה הוא בצער ומזלזל בשמחה של הציבור. ועוד שאינו מרוצה להקל כ״כ מה״ט. וכן יגרום צער לקהל שנזכרים ביום המיתה ואסור להצטער בשבת (ראה דודאי השדה דלקמן). ונראה, כיון שאבלים מתפללים בנחת ובעצבון ודרך בכי ובקול נמוך ולב נשבר – ראה הגמי״י סוף הל׳ תעניות במנהגי ת״ב. ד״מ יו״ד סוסי׳ שעו. רמ״א או״ח תקנט, א. מהרש״ל לטור יו״ד שפד ד״ה דתניא. (ולא רק מחמת שמעורר שמחה בעצמו ואסור בשמחה – כ״ה בהגמ״נ מנהג יו״כ קנה. ב״ח יו״ד שפד, ג. מהרם שיק או״ח קפג. ובכ״מ).

וממילא שייך גם בכה״ג.

כן להעיר מהסברא במה שאינו מתפלל לפני התיבה מחמת שכוונתו מוכחת שרוצה להתאמץ לעבור לפני התיבה מחמת האבלות – ראה שו״ת מאיר נתיבים פ, הובא בפת״ש יו״ד שעו, ח. ולפ״ז, בכוונה תלחא מילתא.

ויש להוסיף ע״פ הסברא במה שאין אבל מתפלל שנראה שמחזיקו למחלל שבת, שנידון בגיהנם בשבת – שו״ת שערי צדק או״ח ח. (ויל״ע בר״ח אי שייך האי טעמא. אבל בכ״מ שגם בר״ח אינו שולט אש גיהנם. אלא שצ״ע אם מחמת חילול שבת שולט בו גם בר״ח. ועדיין לא יכון במנהג שאינו עובר לפני התיבה בהלל בחנוכה. ולהעיר מאור החמה תרומה קנ, ב (וראה בתפארת צבי שפילמאן ב ע׳ לח. שם ג ע׳ תסח), שגם בחנוכה שובת איש גיהנם. ובשו״ת דודאי השדה נ, חידש שעכ״פ כשאומרים הלל מקילים עליו מדינה של גיהנם. אבל שם מיירי מענין יום שאומרים ולא בעת האמירה גופא).

ועוד טעם משום לא פלוג.

ומצינו כה״ג בקטן שהגדיל, שאין דיני אבלות חלים עליו ומ״מ אינו מתפלל בשויו״ט.

ולהעיר ממי שנתבטלה אבילות מחמת הרגל – שאינו מתפלל בשויו״ט, אף שאינו נוהג באבלות – ראה פמ״ג תקפא בא״א ד, והב״ד במשנ״ב שם ז. אבל התם איכא לטעם דמדה״ד מתוחה. וראה ישועו״י שם ב, שלשאר הטעמים מותר לו להתפלל. איברא שבפמ״ג קלא בא״א י, מפורש שאין מדה״ד מתוחה בשויו״ט. והעיר מזה בשו״ת הרי בשמים ג, עד.

וכש״כ בנדו״ד בהלל, שכל ענינו משום שמחה ואין לו לעורר שמחה – ראה שו״ת מהרי״ל כב. מהרם שיק שם.

וכן מעשה רב בשנת תשי״א – ראה ימי בראשית ס״ע 323 – ובשנת תשמ״ט.

 

#45109