לכבס עגלה של קטן בתשעת הימים

 

שאלה מא׳ הרבנים שליט״א:

נשאלתי כלפי עגלה שהקטן הרטיב אם מותר להפשיט ולכבס בתשעת הימים. ובתחילת דנתי להתיר מפני הכלל של אין לו אלא חלוק אחד, שהותר עד שבוע שחל, שהרי אין עוד עגלה. ושוב התבוננתי דבפשוטו זה נאמר בבגד שבאופן הרגיל לא די בו לתשעה ימים משא”כ עגלה שאירע מקרה אבל בדרך כלל מכבסים פעם בכמה חדשים.

ומ”מ למעשה הוריתי להתיר כיון שזה שייך לקטן והוי כבגדיו והרי בקטן עד בן שש ודאי מקילים עד שבוע שחל בו שיש ס”ס.

 

תשובה:

לפענ״ד בלא״ה יש להתיר עד שבוע שחל בו כהדעות דל״ש לקטנים גם למעלה מגיל חינוך, שכן עיקר, שהלכה כדברי המיקל באבלות ישנה ובמנהג.

אמנם, למש״כ דל״ש היתר שאין לו אלא חלוק אחד כשאינו רגיל לכבסו פעם בשבוע, נחלקו בזה לגבי חוה״מ. ואחרוני זמננו כתבו ברובם להתיר גם בבגדים עליונים. ודנו לגבי מי שיש לו בגדים עליונים לחול ולא לשבת ויו״ט, וסברי רבנן שג״ז בגדר אי״ל אלא חלוק א׳. וכ״מ מתוס׳ תענית כט, ב שאסור לכבס מצנפת רק לפי שאין אזורו מוכיח, ומשמע דאל״ה הוו שרי אף שאין דרך לכבסו תדיר. ולא מסתבר לפרש בתוס׳, שזה גופא כוונתם דל״ש היתר חלוק א׳ במצנפת מחמת שאין רגיל בכיבוס, שהעיקר חסר מהספר.

אלא שברש״י תענית כט, ב דלא סגיא דלא מכבס מפני הכנימה משמע דלא כנ״ל. וכש״כ שי״מ שההיתר רק מפני הכנים, ראה גם רש״י ביצה לב, ב ד״ה מי שאין. וכ״כ בשו״ת תשורת שי תנינא קעד. וראה שו״ת בא״מ ז, כג, ד שכאו״נ דמי. אלא שלא נתקבל להחמיר כולי האי ולומר שההיתר רק במקום כנים וצער.

וכן לפמש״כ בפמ״ג בפמ״ג תקלד בא״א ג, בהיתר דאי״ל אלא חלוק א׳, שיש לו קול. וה״ט שא״צ אזורו מוכיח.

ומסברא מקום לומר איפכא, שבבגד עליון וכו׳ עדיף, שא״צ אזורו מוכיח לכו״ע, ראה גבורת ארי תענית שם דאי לאו אזורו מוכיח לא תלי אינשי בהיתרא דלא שכיח שאי״ל אלא חלוק א׳, משא״כ בבגד עליון דשכיח שיש רק אחד אפשר שא״צ הוכחה. אבל בתוס׳ לגבי מצנפת מוכח שאינו.

 

 

#44658