תאריכים טובים

 

לכבוד הרב ברוין שליט”א

נמצא בידי רשימה ליקוט מכמה ספרים על הרבה תאריכים בשנה שיש ליזהר לא לישא אשה, או לא להתחיל עסק, או לא לצאת מפתח ביתו.

האם יש לחשוש למ”ש בספרים אודות תאריכים מסוימים?

האם חוששים רק בחלק מתאריכים אלו ובחלקם לא? וא”כ באילו כן ובאילו לא?

בתאריכים שכן חוששים, אילו דברים/פעולות נכללים בזה ויש למנוע מהם, ואילו לא ואין חשש לגביהם?

תודה רבה מראש

 

מענה:

אנו נזהרים רק במה שכתוב בשו”ע היינו שלא להתחיל דבר בב’ וד’. ולהתחיל דבר ביום ג’ שהוכפל בו כי טוב.

וכן כמובן, בתאריכים שנזכר בשו״ע שלא לישא אשה. (ולהעיר, שגם בדברי הרמ״א (יו״ד קעט, ב. אה״ע סד, ג) לישא אשה רק בתחילת החודש ובמילוי הלבנה – נהגו לאחרונה להקל בזה. וכש״כ שאין מחמירים בחדשים שהיו מקפידים בעבר בכל החודש).

ואנו אין לנו אלא מה שהובא בשו״ע ונו״כ ובספרי רבותינו נשיאינו. וכמו שאמר כ”ק אדמו”ר מהר”ש אצלנו מקובל אז וואס רופט מען אז ס’שטייט, היינו בגמרא, מדרש, זוה”ק, ועץ חיים, ויותר מזה אין זה עס שטייט (מגדל עז ע’ רטז). וראה בכיו״ב אצלנו 14277.

וכן מצינו בכמה ספרים על ימים מסויימים בכל חודש, שאף שנמצא בכ״מ מזה, ויש שחששו לכך, מצינו כמה ראיות מגדולי הפוסקים שלא חשו לכך (ראה דברי תורה מונקאטש א, נב. וכן מוכח בד״מ או״ח תקפ, א. וראה שו״ע אדה״ז תכט, ט. אבל להעיר מרוח חיים פלאגי יו״ד קעט, ב), ושלמעשה אין לחוש ובפרט בדבר מצוה – ראה שו״ת אבני צדק יו״ד מב, דמאן דלא קפיד לא קפדינן, והבוטח בה׳ חסד יסובבנו. ובס׳ תנופה חיים פלאגי במדבר, שבתומ״צ לית לן בה שאין אנחנו תחת המזל. ובאהלך באמתך, ג, ב, שבכל שעה טוב לדבר מצוה.

וכן הורו כמה אחרוני זמננו על תאריכים אחרים שמצאו בספרים, ושיש שחשו לזה, שכיון שלא נהגו אבותינו ורבותינו להחמיר בזה, ואין המנהג כן, ומעולם לא הקפידו בכך, לחוש לכך, ואם נחוש לכל דעה, נצטרך לכתוב שו״ע חדש… וכיון דדשו בה רבים שומר פתאים ה׳ – ראה שלמי שמחה נישואין יב בשם הגרשז״א. שו״ת ישא יוסף או״ח ג, קלח בשם הגריש״א. וכן משמו – וישמע משה א ע׳ שנז. מעין אומר יב, עד בשם בעל יבי״א. קונטרס תא שמע ח, עז בשם בגרח״ק. קונטרס מחנה הלוים ע׳ לג בשם בעל שבה״ל – נעתקו כולם בקול מצהלות גוטמן ב, פט.

 

 

#41009