I grew up knowing that there was a Jewish Hamsa and the hand of Fatima, the Arabic Hamsa. My grandmother who lived in North Africa was very adamant not to let the hand of Fatima in our house. The later has 2 thumbs but the Jewish Hamsa has only one thumb. Are there any sources for this? Today all one can find and sees everywhere is the hand with 2 thumbs.

 

While there are some traditional Jewish sources mentioning the Hamsa, none make the distinction that you have mentioned. Indeed, there are available ancient Jewish Hamsas which have two symmetrical thumbs.

It should be noted that although the Hamsa cannot be forbidden on account of Darkei Haemori or Chukos Hagoyim, there is strong evidence that its origins are in other cultures and is best avoided, unless one has a community custom otherwise.

Regardless of custom, one must always ensure, in the words of the Rashba (Teshuvos 1:413) on similar matters, that “ one’s intention is for Shem Shomayim, and one knows that the true healer is Hashem and not like those whose intention is some guiding angel.”

As a general principle, it is best to avoid engaging in amulets and the like, in accordance with the Torah instruction of Tamim Tihyeh.

 

Sources:

בס׳ איומה כנדגלות לר״י עונקיניירה (קושטא, שלז – יא, א): שיש בה״א סגולה גדולה שבכל מקום שנמצא בפועל או בפועל בכתב או בכח בציור או באמירה או בציור כף אחת בחמשה אצבעותיו מאיזה מתכת שיהיה ויתלו על הנער או על איזה דבר שבעולם לא ישלטו המקרים ובפרט להסיר שרירות לב ועין הרע וכו׳ מסגולת הה״א שלא ישלוט עין הרע ואפילו בהזכרתה והסוד נעלם הוא ברוך היודע. והובא בשמו בילקוט ראובני ויחי. ושם: אות ה״א מועיל לעין הרע, תעשה אות ה״א מכסף או משאר מתכות ותתלה בצואר התינוק. ובפתח עינים להחיד״א ברכות כ, א ד״ה ודרך האמת: נוהגים לינצל מעין הרע לעשות ה׳ של כסף ואפשר לרמוז וכו׳ וכן נוהגים לומר חמשה לינצל מעין הרע. ובבן איש חי פינחס ש״ב אות יג: מנהג העולם לומר חמשה ולכן תולים עץ מצויר בו צורת כף שיש בו חמש אצבעות וחקוק עליו אות ה׳. וראה בא״ח חלק הדרוש חיי״ש כד, כא. דרשות עוד יוסף חי וישלח לב, יד. ועוד. וראה דעת זקנים אשכנזי (מתוניס) ד, א ובהערת המו״ל. וראה הנסמן בעלי הדס סיטבון ע׳ 285. ועוד.

וילה״ע, שדרכי האמורי וחוקות הגוים ל״ש, שבזמננו אין עוע״ז משתמשים בזה, ונעשה לתועלת, וגם לא נאסר רק מה שנז׳ בגמ׳, ורק כשהוא מילתא בלא טעמא או לפריצות. וראה שו״ת הרשב״א הנ״ל בפנים. שם תתכה. מיוחסות לרמב״ן רפג. דרשות הר״ן יב. הגמ״יי ע״ז יא, א בשם הרא״ם. ב״י יו״ד רסי׳ קעח ד״ה כתבו. רמ״א שם א. שו״ע יו״ד קעט, יב. אדמת קודש א יו״ד ו. ברכ״י או״ח שא, ו. וראה בעניננו מעין אומר ה ע׳ רנ.

ובכללות הענין של השתמשות בקמיעות וסגולות – ראה אג״ק ד מכתב תתסג. יג מכתב ד׳שסג. כ מכתב ז׳תקנ. כה מכתב ט׳שצז.