Can we buy an old Kloister building and transform it to a Shul?
Question:
There is a Kloister that has been closed for many years, They put it on the market now for a developer to buy it.
I’d like to buy the building for our shul, Hebrew school etc. amongst other activities of the Chabad House, but until the sale goes through I’d like to lease it from them.
If I know that the money will be going to their social work and not to the Kloister itself and I know that it lichore will never be a kloister again (either I’ll buy it or a developer will) can I lease it from them? Kamovan with taking down any זכר of Avoda Zara.
Answer:
You should not lease it.
See here:
You should not even buy it since many Poskim do not allow the transformation of a church to Shul. To name a few: Elya Rabba, Chasam Sofer Orach Chayim 42, Maharam Shik Yoreh Deah 154, and more.
However, בדיעבד – after the fact, there is room for leniency.
The lenient Poskim are Magen Avraham (154:17) in the name of the Re’aim since the actual building itself was not served for idolatry.
However, it should be noted that the Re’aim discusses a private home which is used בקביעות for Avoda Zara, not a church dedicated for Avoda Zara.
Sources:
והמג״א העתיק מכנה״ג או״ח קנא, ד ולא ראה דברי הרא״ם בשו״ת עט (פא) במקורם (ראה יד מלאכי כללי שאר המחברים מב. קו״א לשו״ע אדה״ז רמט, ד. ובארוכה שד״ח כללי הפוסקים טז, כ. ואכ״מ). ובאמת, יותר נראה שגם במג״א קאי בכה״ג, שמש״כ ש״אפי׳ נעבד בבית עבודת אלילים בקבע מותר להתפלל בתוכו״ – אין כוונתו בתיבות ״בית עבודת אלילים״ שתיבת ״בית״ נסמכת ל״עבודת אלילים״, בית המיוחד לע״א, וכפי שהעתיק בשמו במשנ״ב קנד, מה, ״לעשות מבית תיפלה של עכו״ם ביהכ״נ״. אלא כך הוא שיעור דבריו – ש״אפי׳ נעבד ב[תוך ה]בית [פרטי] עבודת אלילים״, ותו לא. (ולהעיר שבמחה״ש כתב להגי׳ בל׳ המג״א. וצ״ב בפי׳ דבריו. ואולי כוונתו לשלול מש״כ במו״ק ליעב״ץ שהבין דמיירי שהע״ז עדיין בתוכו, והעתיק מהמג״א בשינוי ״דאפי׳ יש נעבד בבית ע״א״). שו״ר בגנזי חיים קנד, ז שאכן העיר שהרא״ם לא כתב בבית שנעשה לע״א, רק שנעבד בבית וסיים שא״כ ודאי מה שקורין טיפלא אין להתפלל בתוכו. וכן ראיתי בשו״ת שואל ומשיב ג, עב, שדבר פשוט בכוונת הכנה״ג כשלא הקצה הבית לכך. וראה גדולי טהרה תשובות לד דלק״מ מתוס׳ מגילה ו, א ד״ה תראטריות דמשמע שאין ללמוד שם, שבתוס׳ מיירי כשבנו מתחילה לכך. והעיר ע״ז בשו״ת צי״א יב, טו שתורת אמת היתה בפיהו שמתוך עיון ברא״ם במקורו מתברר שבאמת מיירי בכה״ג. ומ״מ מתוך דברי הרא״ם מתבאר לכאו׳ להתיר גם בכה״ג שהבית מיוחד לכך, שכל שלא נעשה עבירה בגוף הדבר אין איסור. אמנם לאידך אם היו שם צלמים נעשה הבית גופא תשמיש ע״ז, ואף שמותר להתפלל שם אסור לעשותו ביהכ״נ. וראה בארוכה זכרון שלמה חיים ע״ז ע׳ תלט ואילך. וילע״ע. וגם בשו״מ שם עג כתב להתיר גם בהקצה כשאין שם שום דבר. וראה גם שו״ת מהרם בריסק א, ל.
The Biur Halacha 154 ד”ה נרות של שעוה is not lenient when there were crosses inside the building itself, even if they were later removed.
אלא בגוף דברי הרא״ם מקום לפרש להתיר גם בכה״ג. וראה בהערת המהדיר לשו״ת מגידות קיג אות ה. אבל ראה לעיל.
Igros Moshe (Orach Chayim 1:49) is against transforming a church into a shul but nonetheless brings proof from a Lulav that מאיס דמצוה הוא רק דין לכתחילה – after the fact (and physical transformation) they are not forbidden to pray there.
#23568