באיזה אופן מותר לשאול שלום אשה, האם מותר לשאול בשלום אשה כששואל בלשון רבים – היינו, מה שלומכם, איך אתם?

 

אין הבדל בזה בין לשון רבים ללשון יחיד אא״כ עומדת בחבורה של כמה אנשים, ושואל בשלום כל החבורה.

 

טעמים ומקורות:

כן מוכח בלקט יושר או״ח עניני ט״ב בנוגע לשון שלום עליכם. ואף דמיירי לענין ת״ב, כן הבין מדבריו שכ״ה גם לעניננו, בהערות בעל שו״ת דברי ישראל לאוצה״פ ח״ט בסופו – הערות לסכ״א. וראה גם בנתיבות השלום ארחות חיים אישות ח, כ שכ״כ להדיא. (וראה בטהרת ישראל כא, ו, טז שהבין שנסתפק בנוגע לאמירת שלום עליכם, ולא היא. וראה גם שו״ת מנח״י ח, קכו שפי׳ כדברינו. אבל בשו״ת שבה״ל דלקמן פי׳ כדברי טהרת ישראל,  אלא שהניח דבריו בצ״ע. ובכל אופן, גם לפי׳ זה הרי לא ברירא לי׳ מילתא, ובשבה״ל חלק עליו). וראה גם שו״ת בצה״ח ה, מח. דברי חכמים אה״ע ע׳ רנח. שלום רב (שילה) ע׳ רס. שם ע׳ תרמב.

אבל בשבה״ל ה, רז, ז, כתב להקל לומר ״מה שלומכם״ אם הכוונה לכל המשפחה, אף שעיקר השאלה על האשה. וראה מלבושי מרדכי צניעות לנכדו ה, ו, שנסתפק בכוונתו. ולכאורה יל״פ דקאי כרק כשנמצאת עם כמה אנשים. וראה אום אני חומה ב״כ פו, ב שהבין כך בדבריו. ואולי יסוד ההיתר הוא ע״פ בן יהוידע קדושין ע, ב, כששואל עלי׳ ומיד אח״כ גם על שלום בעלה ובני׳, כגיחזי שאמר לו אלישע כן. עיי״ש. אמנם, באחרונים תירצו הך דאלישע באופנים אחרים, וא״כ אין הכרח לד׳ בן יהוידע. גם באגרות הרמב״ם לר״י ועקנין – אגרות הרמב״ם ירושלים תשמ״ז, הובא בשו״ע המקוצר דלקמן הע׳ מד – נראה שתפס שגם בכה״ג אסור, וההיתר רק מפני שהוא דרך ברכה. ועוד, שבזמננו שהרגילות לדבר בלשון רבים לכאו׳ לא מהני. וראה שו״ת רבבות אפרים ו, תב – ע׳ תמ.

וראיתי שבשו״ע המקוצר רצאבי קדושה רא, ח, כתב להתיר לומר מה שלומכם בל׳ רבים גם כשנמצאת לבדה. (וכ״כ גם בשו״ת מקור נאמן אה״ע תשעח). וס״ל מד״ע שיש לחלק בין אמירת שלום עליכם לשאלת מה שלומכם, ראה שם בהע׳. ואין דבריו נראין. ואדרבה איפכא מסתברא. ועוד שטעמו משום היכר ושינוי. ובימינו שכך הרגילות אין בכך שינוי כנ״ל. ועוד שטעמו הוא לפי שאינו שואל עלי׳ לבד אלא בצירוף בני משפחתה. ובימינו מתפרש הדבר בפשיטות דקאי רק עלי׳.

 

 

#19043