Is one allowed to say Birchos Ha’Shachar in the same clothes that he slept in? Can a woman Daven while wearing pajamas?

 

A man or woman may do so, as long as they are dressed in a manner of tznius. Nonetheless, many chasidim are particular to wear a gartel.

If the clothes are respectful and clean, one may daven in the same clothes one slept in. Pajamas, however, would not be proper.

Generally, Poskim say that one shouldn’t sleep in one’s clothing.

Although this isn’t a halachic requirement, and clearly this isn’t the minhag, ideally, one should put on one garment, even a sweater or robe, that wasn’t worn by night for the reciting of the blessing of malbish arumim. One should also ideally wear leather shoes, if possible.

Likewise, a girdle, or pants for ozer yisroel and a head covering for oter yisroel. Women need not be concerned with arranging something for these two brachos.

Birchas Hatorah, is best recited with proper gear.

 

Sources:

ברכות השחר מעיקר נתקנו חלקן כשהוא מושכב, ותוך כדי שנתחייב בהן. ומובן של״ש לחייב בלבישת כובע ובגד עליון, וכיו״ב.

בגדים לתפלה – ראה שו”ע אדה”ז סצ”א ס”ה.

לישון במלבושיו – קיצור שולחן ערוך עא, ה.

לענין חגורה בברכות השחר – ראה שיחת ש״פ ויק״פ תשי״ב. רשימת היומן ליל ש״ק החודש תש״ב. ליקוטי לוי יצחק אג״ק ע׳רז. וכנראה היו שינויים בהנהגה אצל כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע – ראה אשכבתא דרבי ע׳ 49.

לבישת בגד לברכת מלביש ערומים – ע״פ שו״ע אדה״ז סמ״ו ס״ז שלכתחילה טוב להביא א״ע לידי חיוב כל הברכות אם אפשר לו. ושם במוסגר. ובסידור לא הובא. אבל אין הכרח דלא ס״ל, וקאי מעיקר הדין, ובאופן שאא״פ לבוא לידי חיוב. אלא שלא נהגו כן. והארכנו בלוח לשבועות בנוגע להשמטת אדה״ז בסידורו לשמוע ברכה״ת בניעור כל הלילה אם אפשר. ושם שיש מקום לחלק בין ברכה״ש לברכה״ת.

אלא שיש מפקפקים, שיש להסתפק אם צ״ל בגד תחתון דייקא, ואי סגי גם בהוספת בבגד עליון. ובכ״מ מפורש שאפשר להתחייב ע״י בגד עליון, ראה פר״ח מו, א. משנ״ב ה. ועוד. וכדמוכח גם מברכת מלביש ערומים בקונה בגד חדש אע״פ שבירך בשחר. אבל ראה בארוכה קובץ העו״ב וישלח תש״ע בדעת אדה״ז. ושם, שמה״ט בסדר ברה״נ יב, ו כתב לברך בכה״ג ללא שו״מ. אלא, שאין הכרח דקאי שם בבגד עליון. וגם אין הכרח שזהו הטעם. ובראשונים, וכן בפוסקים, הועתקו דברי הירושלמי ברכות ט, ג, שמברך מלביש ערומים בקנה בגד חדש בשעת לבישה, ובסתמא, מבלי לפרש דמיירי בלובשו ערום, ובדבר הרגיל הו״ל לאשמועינן בהדיא. ובלא״ה, יתכן דס״ל שברכת מלביש ערומים בשחר פוטרתו, ראה כה״ח רכג, לב בטעם הראשון בשם יפ״ל. ועוי״ל, דלדידן קייל״ן מעיקר הדין שמברך על מנהגו ש״ע, ולכן ל״ש לברך על בגד חדש כשכבר בירך בבוקר. ומתאים גם ע״פ המכתם ברכות נט, ב שמשמע שהבבלי חולק.

ובכל אופן, גם את״ל שהטעם הוא שאין לברך על בגד עליון – כיון שמעיקר הדין א״צ להביא א״ע לידי חיוב, ובסידור השמיט ד״ז לגמרי, הרי שבכגון דא אפשר לסמוך על המחייבים לברך מלביש ערומים בבגדר חדש, והרי חוששים לשיטתם לברך ללא שו״מ. ומלשונו בסידור לפני ברכות השחר ״שלא פשט בגדיו ולא לבש בגדים אחרים״, משמע קצת שבהוספת עוד לבושים סגי.  ובקובץ שלם בתלמודו יו״ד שבט תש״ע האריך הכותב הנ״ל שוב. ומפרש בדברי אדה״ז בסידור באו״א.

חגורה לברכת אוזר ישראל – ראה רמ״א מו, א. פר״ח שם. אדה״ז שם ב. מטה יהודה שם ד. משנ״ב שם ח. והיינו, שא״צ חגורה ממש. וראה הגהות מלא הרועים ברכות ס, ב, שעד ברכה זו חוצץ בטלית (או סדין).

עוטר – בתוד״ה כי פריס – ברכות ס, ב. שה״ה לכל כובע ולכל כיסוי. וראה אלפסי זוטא שם. מטה יהודה שם. כלי גולה ברכות שם. בסופרי שמעון.

ובנוגע לנשים – ראה כלי גולה ברכות שם. הליכות ביתה ג הערה יב. שו״ת מחזה אליהו א, יג, ז. לבושה של תורה (להנ״ל) א, לב. קובץ יגדי״ת חוברת לג ע׳ קיג. ועוד.

וצ״ע שלא הזכיר אדה״ז שם במוסגר – שיביא עצמו לידי חיוב ע״י שינעול לפני שמברך שעשה לי כל צרכי, זולת לסברא קמייתא, שצריך להביא א״ע לידי חיוב בכל הברכות אם אפשר. וכתב רק ״לילך וללבוש ולחגור ולעטר״. וכ״ה עד״ז בטור. ועוד. אמנם לפנ״ז כתב הברכות שהן להנאתו כגון מלביש וכו״. ואי כגון דוקא הוא, י״ל דשייר שעשה לי. וכ״ה במקורו ברא״ש ברכות ט, כג.

ברכת התורה – ראה בארוכה קובץ חכמי לב ד ע׳ 86 ואילך.

 

 

#2074
#6433