האם חומוס בקופסת שימורים צריך בישול ישראל או שמספיק רק הכשר?
בארץ חייבים לקנות רק עם הכשר למהדרין, המקפיד שיהא בישול ישראל.
בחו”ל יש להקפיד לקנות רק באופן שבטוח שהוא בישול ישראל. אם הדבר בלתי אפשרי, יש המתירים לקנות עם הכשר בחו”ל, אף כשההכשר אינו מקפיד על בישול ישראל בחומוס. אבל רוב הפוסקים מחמירים. בכל אופן, יש לבדוק מחשש תולעים.
טעמים ומקורות:
עיין שו”ע יו”ד סימן קי”ג ס”א-ב ונו”כ שם.
והנה, חומוס אינו נאכל חי, והיות ובקופסאות שימורים עובר החומוס תהליך בישול יש לקנותו עם הכשר המקפיד על בישול ישראל.
יש מקומות שהוא בגדר עולה על שולחן מלכים (שרים, אורחים וכד’) כמו בא”י ולכן אסור לקנות רק אם הוא בישול ישראל. בחו”ל ישנם המקילים כי על הרוב אינו בגדר עולה על שולחן מלכים.
וראה כאן:
והנה ח״א העיר שבקופסאות שימורים אין כוונה לבשל כלל האוכל לשם בישול, אלא רק למנוע מחיידקים וכו’, ולכאורה זה ממש כדין המבואר בשו״ע קיג, ה.
אמנם, ד״ז תלוי במציאות. ולא ברור כלל שכן הוא.
ובלא״ה, להעיר משו״ת הר״ן ה, א לענין דבש, שכל שמתכוון לבישול אף שכוונתו בהבישול לצורך אחר אין הפרש בין שמתכוון בו בשביל עצמו או בשביל דבר אחר. ובעניננו – ראה חידושים וביאורים גריינמן ע״ז לח, א. לאידך העירו משו״ת מהר״ם מרוטנבורג ד״פ נח, בדגים מעושנים שלייבשם מכוון שלא יסריח ולא לאוכלו ע״י עישונו. (ויש שכתבו לדמות לזה נדו״ד, מחמת שהוא למניעת החיידקים ולהסיר הנזק, ולשמירת האוכל. וראה שו״ת שבט הקהתי ה, קלה. קובץ מבית לוי עניני יו״ד ע’ סט. חלקת בנימין קיג, א. שלחן מלכים ב, יב, א, ב. ועדיין י״ל שיש לחלק בין דגים מעושנים שבשו״ת מהר״ם שעדיין חסר תיקון. אמנם, גם אחרי הפיסטור לפעמים ישנם שלבים נוספים להכין המאכל. אלא שלאידך ג״ז סברא להיתר).
ועוד שי״א שבידע שיש שם אוכל גם בנתכוון שלא לבשל, אסור, וי״מ דחיישינן שמא כיון לבישול – ראה רי״ף ע״ז טו, א. רא״ש ע״ז ב, לא. נמוק״י ומאירי ע״ז לח, א. תורת הבית הקצר ג, ז – צג, ב. רי״ו בתולדות או״ח יז, ז – קסא, א. אהל מועד שער או”ה ז, ט. טור יו״ד קיג. תורת חטאת עה, כב. ואף שבב״י כתב שלא ראה לא׳ מהפוסקים שכ״כ, והשמיטו בשו״ע – ראה בפר״ח שם ח שראוי לחוש. וראה גם פר״ת ח שהכריע לאיסור, דדברי הרי”ף מילי דסברא הם ותלמודא מתיישב שפיר, ולא אשכחן שום פוסק דפליג בהדיא, והרא”ש ורי”ו והטור נטו אחריו, ומי הוא אשר יטה ערפו כנגדם, עיי״ש בארוכה. ועד״ז כתב בעין המים שם ו. וראה גם מנח״י לתו״ח שם מג. ט״ז קיג, ה. זבחי צדק שם כו.
ולהעיר מהשקו״ט בנתכוון לבשל דבר שאי״ב בישול גוים ונתבשל גם דבר שנאסר מחמת בשו״ג – ראה חי׳ חת״ס יו״ד קיג, ה. חקר הלכה, הובא בדרכ״ת קיג, מא.
אלא שבפיסטור וכו׳ לפעמים יש סברות נוספות להיתר – לכמה דעות – מחמת שהוא ע״י קיטור, או שראוי לאכילה גם לפנ״ז. וראה שו״ת מנח״י י, סז.
#8443