Is it okay for a woman to give out Sheva Mitzvos Bnei Noach cards to males?
Question:
The Rebbe said we are supposed to tell Bnei Noach about their Sheva Mitzvos.
Someone told me that we are supposed to wait until we have a personal encounter and not just give out Sheva Mitzvos cards.
Also, is it okay for a woman to speak about or give out the cards to males, such as a repairman or taxi driver?
Answer:
There is no real evidence proving this theory, although many people have argued so. In fact, the Rebbe implied quite the opposite.
Nonetheless, it is worthy of mention that the Rebbe had many reservations about some of the printed brochures on this topic.
See here regarding your specific question:
See also here:
Explanation & Sources:
טענה ישנה שששמענו כמ״פ. אבל פשוט כבפנים, כיון שמצוה לכוף, ובשיחות קודש נזכר כמ״פ שמה״ט חובה להשפיע שיקיימו זמ״צ ב״נ. ופשוט שבהציווי לכוף אין תנאים. ובלקוטי שיחות חכ״ו – השיחה בה״א הידיעה ע״ד חובת ההשפעה בקיום זמ״צ ב״נ – ע׳ 141 (וכ”ה בח”מ עמ’ 238-239), מפורש יותר: ״יעדער איינער וואס האט א מעגלעכקייט״, ואח״כ מוסיף ״ובמכש״כ דער וואס האט א קשר״. ועד״ז בשיחת כ״א כסלו תשמ״ה שהדבר מודגש ביותר כשבלא״ה באים במגע עם הגוי במסחר וכיו״ב. ועוד שם, שהאמור לנצל הקשר בעניני פרנסה לפעול לקיים זמ״צ הוא בהוספה על עצם הציווי לכוף כל באי העולם וכו׳ גם כאשר אינם זקוקים לבא עמהם במגע. ויתירה מזו, בשיחת יט״כ תשד״מ מפורש גם במי שאין לו שום עסק עם גוים ואין לו שום מגע ומשא אתם, ועוסק רק בקדושה. ועד״ז בשיחת י״א ניסן תשמ״ג, במי שאין לו שום שייכות לעניני עוה״ז ועאכו״כ לאוה״ע.
ולפענ״ד, הלשון בלקוטי שיחות ובשיחות הנזכרות לדעתי די ברור. ולא ראינו לע״ע בשום מקום שלילה מפורשת, ורק משמעות ע״פ פלפול על יסוד המענות, וכדלקמן. ונראה פשוט, שהמענות לשלילה הם רק ע״ד התוכן שבחומר פרסום ולא בעצם הענין.
ולהעיר שבשיחות קודש נזכר גם שאין לדחות קיום מצוה זו בגלל שלא גמר לקיים שאר המצוות – ראה יט״כ תשד״מ. פורים תשמ״ז.
אלא שלפעמים נזכר כתירוץ לאלו אשר תואנה הם מבקשים, השואלים איך אפשר להתעסק עם גוים – שהרי בלא״ה יש לו קשרי מסחר וכו׳. וראה גם שיחות יט״כ וי״א ניסן תשמ״ג. אבל לא בא כלל לשלול גוף הענין. ואכן לפעמים נזכר רק התוכן הנ״ל לנצל הקשרים לעניני זמ״צ ב״נ. אבל לא שמענו שלילה של ההפצה גם כשאין קשרים כאלו. ואדרבה, כנ״ל.
כן להעיר שבי״ט כסלו תשד״מ הביאור באו״א קצת, כיון שנמצא באותו רחוב. ובשיחת מוצאי כ״א כסלו תש״נ, שכיון שנמצאים בזמן הגלות בין שכנים מאוה״ע, צריך לחפש הזדמנות – ובודאי יזמין הקב״ה ההזדמנות הדרושה – להשפיע על השכנים בענין זה.
ולפי סברא הנ״ל, צ״ל שכל השיחות וכו’ אודות ענין זה, ודיבורים אודות “הפצת כל עניני וכו'”, “שייך לכל אחד ואחד מישראל”, “משתדל זיין”, “פרסום”, הוא רק לפעול בדרך אגב, ותמוה מאוד. והרבי אישר ועודד הפרסום בהנ”ל, כולל דפים לחלוקה בבתי ספר, אלא שבהנ״ל לא מדובר בפגישה אקראית.
ובנוגע להמענות – במה שראיתי, אין שלילה בעצם הענין רק בפרטים מסויימים: להרב גרליצקי תל אביב, הורה אד”ש שלא לפרסם בעיתון עד שיתקבל בבתי ספר הערבים, והמשמעות שם כדי שזה לא יגרום הפרעות. וכן קיבל גם מענה עד״ז שלשלול תואנות לא ינפחו הענין וששאלו מעבר לים, ורק שנעשה בפשיטות. ורה״ד קרינסקי קיבל מענה שהחוברת צריך להיות ע״י מומחה, ובאופן שלא להרגיז את הנכרים, וגם להתאים להאמת. ורד״ל גראסבוים קיבל מענה לבער טופסים מסויימים בגלל שהפריזו על המידה בתוכן הנכתב שמה. ולר״י וועג – לעשות ע״פ רבנים. אבל שם דובר לעשות ספר הלכה למעשה וכן שאל איזה תפלות להתפלל וכו׳. והמענה ש״אחריות ביותר״ בדבר. וכן קיבלו אחרים. וראה הנלקט בשליחות כהלכתה ע׳ 685 ואילך.
ומכל הנ״ל מוכח שבעצם הענין דבר טוב ונכון הוא לחלק חומר הסברה כגון דא, ובתנאי שנכתב נכון וע״י מומחה. וגם הרי״ד נחשון מספר שהרבי אישר חומר הסברה שהכין בנושא.
אמנם בשיחת ש״פ צו תשמ״ז מצינו, שההתעסקות עם ב״נ – אף שאינה דבר הטפל ביחס לשאר מצות שהרי אמרו אל תהי יושב ושוקל וכו׳ – אבל מצד סדר הזמנים ה״ז בא לאחרי העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות, שבבואו במגע עם אוה״ע עליו לעסוק בשליחות נוספת לכוף כל באי העולם וכו׳. ועיי״ש הדוגמא מחינוך ילדים, שהתחלת החינוך היא בלימוד התורה וקיום המצות, ולא בפעולה על אוה״ע, ואדרבה בהתחלת החינוך יש ליזהר ביותר שלא יתחבר עם אוה״ע, ולכן נזכר בשיחה בפ״ע כיון שהו״ע בפ״ע, ע״כ תוכן הדברים מהנחה בלתי מוגה דשיחה הנ״ל. ועכ״ז, לא נ״ל שיש כאן שלילה בעצם הענין, ולהיפך מכל שאר השיחות קודש והמענות הנ״ל, ותוכן הדברים רק ע״ד הסדר הנאות (ולהעיר משיחת ליל שמח״ב תשמ״ב, בהחילוק בין ימי הסוכות ורק אח״כ שמע״צ למעלה משייכות לאוה״ע. כן להעיר גם משיחת יט״כ תשד״מ של״ש בזה קשוט עצמך ואח״כ קשוט אחרים, ומשני טעמים, חדא כיון שבמציאות יש לו עסק עמהם ועוד, שג״ז נכלל בקשוט עצמך, כי בשלומה יהי׳ לכם שלום. ונראה שעיקר הכוונה בשיחת צו תשמ״ז הנ״ל – שהו״ע בפ״ע, ולא כ״כ שלא להתעסק בזה תחילה, כ״א בנוגע לתשב״ר וכיו״ב. וגם בזה – להעיר משיחת ל״ג בעומר תשמ״ז). וק״ל.
#15641
