Am I allowed to hang an American flag in front of my house in pride and gratitude of my country?

 

If it’s not being done to resemble non-Jewish customs it’s allowed, especially if this is in a place where it would seem inappropriate not to have one.

 

Source:

אין כאן בית מיחוש מחמת חוקות הגוים, וכסברת מהרי״ק שרש פח, וכבר העירו שכ״ה כבר במו״נ ג, לז ובר״ן ע״ז יא, א, וכפס״ד הרמ״א יו״ד קעח, א, לפי שאי״ב משום פריצות שחץ או גאוה, ולא סרך ע״ז, וגם לא נעשה בכדי להתדמות אליהם, והוא דבר שי״ב תועלת.

[ולהעיר משו״ת אג”מ או”ח א מו, שאפילו בביהכנ”ס אף שהוא מנהג הבל, אין בו איסור. ושם, שאף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בביהכ”נ שהוא מקום קדושה, וכ”ש שאין להניחו שם בקביעות, וכ”ש לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר ע”ז, אלא שהוא ענין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ”נ היה זה דבר טוב, אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ולכאו׳ ילה״ר לזה, משו״ת הרדב״ז ד, א׳ קעח (קז) שלא אסר בדגל משפחה שהי׳ בצורת ארי׳ מעל ההיכל רק מחמת צורת הארי׳, ועוד טעמים עד״ז, ולא מצד עצם הענין. וי״ל בפשיטות דל״ש בדגלים חוקות הגוים, שנהגו בזה ישראל מאז ומקדם.

אבל ראה פס״ד הגרא״ח ע״ה נאה (בקובץ יגדי״ת כולל צ״צ ניסן תשמ״א ובהמאור מנ״א תשי״ב ובקובץ אהלי שם ז) שכתב לאסור בדגל מדינה מחמת שיתוף מלכות בו״ד ומלכות שמים. ובאג״ק אדמו״ר מהוריי״צ י ע׳ שכא, מצינו בחומר הענין מחמת השינויים בהנהגת ביהכ״נ, וכעין מש״כ בשו״ת הרדב״ז שם בסופו עד״ז. וראה שו״ת הלל אומר לז, משום מיאוס לקבוע דגל הגוים במקום קדוש, שרק על ה׳ מבטחנו. וראה שו״ת מהר״י שטייף נ. ועוד. וכמובן, אינו דומה להדגלים  שהעמידו בביהכ״נ בפראג בזמן מהר״ל וכו׳ (ונזכר מזה בשיחת ש״פ צו  תשי״ד. וראה בדברי חמודות עהרא״ש ציצית כה) וגם אח״כ – חדא שמא הי׳ שלא ברצון חכמים. וגם שהי׳ מאימת המלכות, שידוע שקנסו היהודים כשלא שמרו את הדגל כדרוש, ובחלקם הרי הי׳ דגל יהודי עם סימני יהדות. וראה עד״ז בהמבשר מטו״מ תשע״ב. וכבר נתעורר בזה בשו״ת משנ״ה יט, קטז. ושם, שלא כדרכו,  האריך להוכיח שמעיקר ההלכה אי״ב חשש. אמנם ראה בשו״ת מנח״א א, נז, ובנימוקי או״ח שלו קנ, א שכתב שלהעמיד על גג ביהכ״נ לנוי יש לחוש בזמננו שכן חוקות הגוים בבית תפלתם. וראה הנסמן שם. אבל אין הנידון דומה].

ועוד, יש בו גם משום כיבוד המלכות, והכרת הטוב. ובמכש״כ ממה שהתירו לספר קומי מפני כבוד מלכות, ״לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן” (אלא שבזה י״א שהוא מחמת סכנה). ועדיף ממלבושים, שנעשה להתנאות וכו׳, וכאן נעשה רק כאות הערכה והוקרה.

ואינו דומה לסברת שו״ת אמרי אש יו״ד נה שגם למהרי״ק אסור בעניני נימוס שנראה כמייקר נימוסיהם, וכ״כ בשו״ת אמרי נועם ב, טז – שנוסף לזה שהוא חילוק מחודש של״כ הפוסקים וסתימת ד׳ מהרי״ק מוכח דלא כוותי׳, עוד זאת, שכאן דמיא למלבושים שלהם. ועוד מקום לומר, שכאן הוא לתועלת המדינה ואינו בכלל הנ״ל. וכן גם לפמש״כ במטה יהודה עייאש תקפא, א שבדבר המסור לרבים ומתפרסם לכל העולם אסור משום חוקותיהם גם בדבר שיש לו טעם ותועלת, גם לדעת מהרי״ק – לא מיירי בכגון דא, ונדו״ד דמיא לדבר שעושים יחידים בבתיהם, עיי״ש שעיקר דבריו ליישב בשי׳ מהרי״ק הא דשריפת המלכים והריגה בסייף. ובלא״ה, נדו״ד עדיף דכתיבא באורייתא בדגלי מדבר וכו׳, וכנ״ל. ובלא״ה, כבר כתבו האחרונים  ליישב באו״א, דשאני שריפת המלכים והריגה בסייף שהוא דבר של ניוול ואינו ראוי לבנ״י – שו״ת מהר״ם שיק יו״ד קסה. ועוד, שמש״א בסנהדרין נב, ב דאי לאו דכתיבא סייף באורייתא מיתסר משום חוקות הגוים לאו דוקא הוא והכוונה שהוא דבר של חשיבות – שו״ת הצ״צ יו״ד צא. ועוד, שגם הגר״א בביהגר״א קעח, ז שכתב לחלוק על מהרי״ק כתב בסו״ד דלאו דוקא בדכתיבא באורייתא אלא גם כל דבר שהיינו עושים זולתם ולאו מינייהו גמרינן שרי. וראה גם ערוה״ב דלקמן. וצ״ע אם י״ל שכ״ה בנדו״ד.אבל י״ל שאינו מיוחד רק לגוים אלא לכל בני המדינה.  ועוד כתבו ליישב, דסוגיות מתחלפות הן, וסוגיא דע״ז יא, א פליגא אהא – צ״צ ומהר״ם שיק שם. וכבר כ״כ בריטב״א ע״ז שם. וראה גם שו״ת יבי״א ג יו״ד כד, ד ואילך.

ועוד שכיון שנוהגים כן גם כשרים ויראים לית בי׳ משום חוקותיהם, ראה בכיו״ב שו״ת מהר״י שטייף קכו. ועוד. ויתכן לומר, שבהא דמיא למלבושים, שכיון שמובדלים מהם בשאר מלבושים סגי בהכי, ראה שו״ת ערוה״ב יו״ד קלז. ויל״ע.

וחזי לאצטרופי גם דעת היראים, יראים השלם קיג, והובא בהגמ״יי ע״ז יא, והביאו לדינא בב״י יו״ד קעח, וגם בשם הסמ״ג, שאין להוסיף על מה שמנו חכמים. ועוד שם, שרק בנעשה לשם תורה שלהם. וראה סביב ליראיו על היראים פח, ג. שו״ת יבי״א ה יו״ד כד, ז. ואף גם זאת שם, ביראים שרק בחוקות ז׳ אומות נאסר.

ועוד ועיקר, שכן מעשה רב בתהלוכות ל״ג בעומר במשך השנים.

אבל אם עושה להדמות לדרכי הגוים, יש בו איסור, לכמה דעות.

וראה במקורות ועיונים להלכה יומית אות תרצג.

 

#15681