I am the new owner of a food store…

 

Question:

I am the new owner of a food store. The previous owner had a organization pay for the glass near the register in exchange for being able to put their pushka there. However, the guy who did this did not make this agreement with me. He wants me to remove another pushka from another organization near the register.

Please advise.

 

Answer:

Assuming there was indeed such an agreement with the previous owner, you must honor the previous agreement.

 

Sources:

מדין מה מכר ראשון לשני כל זכות שלבוא לידו, שאין ללוקח זכות יותר מהמוכר כמו בבית המושכר שהשוכר אינו צריך לחזור ולשכור מהלוקח – א״ר שפב, א. פמ״ג שם במ״ז י. ואף למש״כ בט״ז שם (י ואדה״ז יא) י״ל דשכירות דעירוב שאני שהיא שכירות רעועה. וכ״ה להדיא בשו״ת חכ״צ ו.

והן אמנם שמוכר אויר חורבתו לא עשה ולא כלום – ירושלמי ב״ב ג, א. רא״ש ב״ב ד, ז. שו״ע חו״מ ריב, א. וכש״כ שאא״פ לחייב השני דאתי מחמתי׳, אפילו בדבר יש משום מח״א ואינו עושה מעשה עמך, שהרי אינו מחוייב אפילו בדבר שהראשון מחוייב בו כשהוא מחמת ועשית הישר והטוב (ראה תוס׳ ב״מ לה, א ד״ה זבנה. ושאני דין בר מיצרא שמסלק גם יורש ומקבל מתנה – ראה הרי בשמים ב, טז).

אבל כ״ז אינו, שהרי אפשר להתחייב למכור, ראה פרח מטה אהרן א, ז ואילך. אבל ראה שו״ת מהריב״ל א, סא. הביאו גם שם בפמ״א ח (כה, ב). וראה גם שו״ת ד״ח א חו״מ לא. ערוה״ש ריב, ב. שם ס, יא. וכש״כ בהתחייבות לשלילה שלא להניח שם קופה אחרת, ראה פמ״א וד״ח שם. תועפות ראם חו״מ ו. אבל ראה מהרשד״ם חו״מ שע. וראה ד״ג מא, ז.

אלא שאין אנו צריכים לכ״ז, שכאן גם נעשה קנין, ראה בשו״ע ריב, א. אף שי״א דקנין ל״מ – ראה פמ״א שם ז (כג, ד). שם ט (כז, ג). וגם הוציא הוצאות.

ועוד ועיקר, שיש כאן חזקת תשמישים, שגם בזה לא קיבל לוקח יותר מהמוכר – ראה מבי״ט ב, קח.

וצ״ע לומר שהוא רק בגדר התחייבות ושעבוד הגוף – ראה הרי בשמים ב, קא. משפט שלום למהרש״ם רט, ז. מהרש״ם ב, קכה – שהרי ההתחייבות היא בגוף הדבר. ויש גם אומדנא דאדעתא דהכי לא השקיע לבנות הזכוכית. וראה הרי בשמים ב, טז. עמק הלכה א, כ. ושם אפילו בדבר שבשלילה שהוחזק שאין אחר ראשי לשכור במקומו.

ויתכן בנדוננו שהוא גם קנין בקרקע ולא רק להניח חפציו, וע״ד מקומות ביהכנ״ס.

ויש לדון גם מצד דיני חזקה, או חזקה במצוות, אם הוא בגדר הקדש.

וידוע השקו״ט בנהגו לתת צדקה לקופת מוסד מסויים אם רשאי לשנות – ראה מהרש”ם ח”ו סימן קב. וכן הפולמוס בנוגע לקופות צדקה לא״י, בכמה אופנים, ראה לדוגמא קובץ ישורון יב ע׳ קמו. שם טז ע׳ רנו ואילך. וראה עוד ספר זכרון אשד הנחלים.

כן י״ל מדין מיצר שהחזיקו רבים, שהוא לא רק במקום הילוך, וכדמוכח בב״ב כו, ב בדיקלי דרב פפא. וכן באיסור זריעה בשדה בוכין – ראה בר״ש ורע״ב אהלות ח, ד. ריטב״א מו״ק ה, א. שלה״ג סנהדרין ספ״ו. וכ״מ קצת בריטב״א עירובין פד, ב ד״ה דאמר.

וגם יש מקום לומר שהוא בגדר מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום, ותלוי במחלוקת המאירי והאר״ח אם שייך גם כשמת או כשמכר בעלים הראשונים. וראה שו״ע אדה״ז שסו, ז. אלא דהתם הטעם משום חשדא. לאידך, כאן מיירי שבעל החנות נדתנה ולא הקופה. כן בדבר שדרך ליתן מעות שאני. ואכ״מ.

 

 

#9193