« go back

Is it permissible to mix essential oils of the Ketores ingredients (Myrr, galbanum, etc.) in an inexact way? I want to smell what the Ketores smells like as a way to “live with the Geula”.

 

Even if one makes a very little amount of Ketores but with the same proportions as prescribed in Chazal, he is violating a Torah prohibition and is punished with the penalty of kores. According to some opinions, it is prohibited even if one does not use all 11 spices. Even if one uses other spices but the four key spices – tzari, tziporen, chelbnah and levonah – are the same as written in the Torah, using the same proportions, it is prohibited. Others maintain that even if  all 11 spices are different,  as long as these are spices whose smoke rises upward (or, according to one opinion, it potentially can rise straight) and produce smell it is prohibited if done with the same proportions as the formal Ketores.

This however may be done if you change the proportions of the various different spices. It is not sufficient to change the amounts; the actual proportions must be different.

As an aside, I fail I understand the need for doing this in order to live with Geulah. The way to live with redemption has been taught to us by our sages, namely, studying portions of Torah dealing with Moshiach and redemption, conducting ourselves in thought speech and action as appropriate for such special times etc.  there’s no need to come up with our own creative ideas and reinvent the wheel.

 

ראה רמב״ם כהמ״ק  ב, ח. פיה״מ ריש כריתות. משל״מ כהמ״ק שם. תו״מ ח, ג. מנ״ח קי. ערול״נ כריתות ו, א ד״ה והלא מי רגלים. בתי כנסיות בית אבטינס יא. שם כז. עולת שלמה כריתות ו, ב ד״ה קוטר. רש״ש שם. חי׳ רי״ז הלוי כהמ״ק שם.

קוטר ועולה – כריתות ו, ב ובפירש״י ורגמ״ה. רא״ם אחרי טז, ב. ערול״נ כריתות שם ד״ה קוטר. מים קדושים כתר ישועה ואביר יעקב שם. שו״ת אבנ״ז או״ח כא.

וראה דברות אריאל כריתות מה. ומו. עבודה ברורה כריתות שם.

והנה, בל׳ הרמב״ם בסהמ״צ ל״ת פה וכן בחינוך קי – משמע שהאיסור רק כשעשה בכוונה בכדי להעלות עשן להריח בעשנה, הא בעשיית קטורת כשלעצמה ללא עשן אינו חייב. ואף שמעלה עשן אינו מעכב (ראה הנסמן בלקו״ש חי״ד ע׳ 127-8) – מ״מ משמע שצ״ל ע״ג גחלים, כבהקטרת קטורת. אלא שבס׳ היד – כהמ״ק ב, ט –  נזכר בסתמא שעשאה כדי להריח בה, ול״כ ״בעשנה״. ומ״מ גם לס׳ היד משמע שצ״ל דוקא להריח ולא מטעם אחר. אלא, שלאידך נזכר בלשונו – וכ״ה גם בלשון הברייתא בגמ׳ – רק שפטור להתלמד, ולא בעשאו בסתמא. וצע״ק דיוקא דרישא אסיפא. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ג, לג – לענין שמן המשחה.

אבל האמת תורה דרכה, שאין להוכיח מכאן שמותר לכתחילה באופן כזה, ראה באוה״ח כי תשא ל, לז שגם כשאינו להריח אסור. ולכאו׳ יל״ע כוונתו אי קאי גם בעשה להתלמד או למוסרה לצבור, שאמרו בהם שפטור – פסחים כו, א, כריתות ה, א – ופטור אבל אסור מה״ת קאמר, שהרי בנוגע לשמן המשחה כ׳ הו״ע – תשא ל, לב – שבכה״ג מותר. ובפשטות היינו לכתחילה. ודוחק לחלק, דהא ילפינן שמן המשחה מקטורת. ונראה שהכוונה בעשה שלא להריח אבל גם לא למוסרה לצבור, שהרי פשטא דקרא דמיירי בעשאו לכם אבל לא להריח, ולמוסרה לצבור אינו לכם כמפורש בכריתות ה, א. והיינו שיש פטור מיוחד בכה״ג. ובצפע״נ כהמ״ק א, ד דחייב מלקות כשעשה להתלמד. וכ״ה בכנה״ג לשונות הרמב״ם כהמ״ק שם. ובל׳ רש״י תשא שם ״עושה אתה במתכונתה״ משמע דמותר לכתחילה. וכ״ה במדה״ג שם. אבל ראה ארץ חמדה להמלבי״ם תשא שם בדעת רש״י. וכ״כ להתיר בבאר שבע כריתות ה, א. וראה המורי׳ לרמב״ם כהמ״ק א, י. ושלא במתכונתה פשוט שמותר לכתחילה. וראה גם משל״מ כהמ״ק ב, ג. ומדבריו משמע שלהתלמד אסור לכתחילה, עייש״ה. ושו״מ מה שכתב בזה בשיח דוד שפירא כריתות ה. וראה בהנסמן שם. וילע״ע.

 

 

#6742


Add Comment

Your Email address will not be published