Does a wife have to give Maaser from money given to her by her husband?

 

No, if the husband already gave Ma’aser.

 

Sources:

לכאו׳ נדו״ד לא שנא ממעות שנתקבלו בירושה או במתנה, שכיון שעבר לרשות אחרת חייב לעשר, והה״נ בכגון דא כשאין לבעלה רשות במעות אלו. ומצאנו ראינו בשו”ת שאילת יעב״ץ א, ו ד״ה וצל״ע שעלה ונסתפק בנכסים שהכניסה לבעלה אי חייב לעשר, שאינו דומה לנדוניא שחייב במעשר, כיון שהיו שלה מקודם. ולמסקנא כתב שפטור ממעשר שאין גוף הנכסים שלו רק לאכילת פירות, ואף גם בנכסי צאן ברזל, דינו כהלואה כיון שחייב כנגדם. ועכ״ז כתב שהמחמיר תע״ב. (וראיתי למי שהעלה מקום לספק למנהג אשכנז שמתחייב בכתובה רק מאה זקוקים, אף כשהכניסה יותר מזה. וא״כ כל העודף ע״ז יתחייב במעשר. וילע״ע). אמנם, אם הבעל ירש אחרי מיתתה כת״ש שחייב במעשר, שרק אז זוכה במעות אלו. וראה גם בשו״ת יד הלוי ב יו״ד מד. וכ״כ אחרונים שיש להפריש מדמי כיס שמקבלים מהורים, כשלא ניתן למטרה ספציפית, ראה באורח צדקה ט, לה. שו״ת תשוה״נ ג, רפב.  וראה שו״ת רבבות אפרים ד, רז, ז. שם אות כא.

ודנתי בזה עם כמה רבנים חשובים שליט״א, ודעת רובם ככולם נטתה לפוטרה ממעשר. ונימוקם עמם, שכיון שחובת הבעל לפרנס אשתו, אין לה לשלם מעשר כיון שהוא על חשבונו, ואדעתא דהכי לא נתנם לה. וממנ״פ אם חייב בכך משום מזונות, הרי אינה יכולה לנכות המעשר, שעי״ז מחייבת אותו שישלם יותר. ולאידך, אם נותן לו מרצונו הטוב, ודאי אדעתא דהכי לא נתן, וכיון שברצונו נתן הרי אינה שלה לגמרי, ומה שקנתה קנה בעלה, אלא שמרשה לה להשתמש בזה למזונות. ואפי׳ צדקה אין מקבלים ממנה רק דבר מועט, וכש״כ שאא״פ לחייבה במעשר. ולמעשה, לא נהגו בכך, וכיון שמע״כ הוא ממנהגא, מה שלא נהגו לא נהגו.

 

 

#5446