מה הדין בשני מחותנים שששמותיהם שוים, קוראים לשניהם מנחם מענדל, ואינם רוצים להוסיף שם לשמו של רבינו?

יש לצרף כמה צדדים להקל:

א. ספק בכל עיקר הקפידא אם יש לחוש לה. ובחלק מכת״י צוואת ריה״ח שהענין בספק. ואינו דין גמור מן הש״ס והפוסקים, וממילא מקום לצרף כמה צדדי קולא. ועוד שידוע שהרבה אינם מקפידים בזה כלל ועיקר.

ב. גם אם יש קפידא בדבר, אפשר שעיקר החשש הוא לזרעו של רבי יהודה החסיד. וראה אצלנו 21456-2.

ג. וגם שהחתן כבר בן עשרים שנה.

ד. שניהם דרים במקומות שונים, וכמה כתבו להקל בכה״ג, גם מחמת שאין חשש שיטעו ביניהם.

ה. ויש להוסיף, שבזמנינו אין דרך העולם לזהות בני אדם בשם הפרטי בלבד, אלא גם בשם המשפחה, מקום הדירה, הקהילה וכיו״ב, וממילא נחלש טובא החשש שיטעו ביניהם.

ו. ובפרט שבנדון זה, המחותנים ידועים היטב בשמותיהם, ובמקומות מגוריהם, ואין כאן מקום לטעות כלל.

ז. שאחד נקרא מענדי והשני מענדל, ואם כן אין שמם שוה ממש. ובנדו״ז דקיל טפי מחתן וחמיו, חזי לאצטרופי הדעות שג״ז בגדר שינוי.

ח. ‏יש להוסיף סברא מחודשת שבזמננו הרבה אנשים מוכרים בשם שלהם בכתובת מייל או בניקים שונים, וגם זה שינוי מסוים.

ט. אצלנו שם מנחם מענדל הוא שם רגיל ומצוי לרוב, וליכא בזה עינא בישא.

יו״ד. בכלל אין מוסיפים שם אלא במקום צורך. ומקובל להקפיד ביותר שלא להוסיף לשם של אדמו״ר רק בהכרח גמור, וידועה ההקפדה שלא להוסיף לשם אדמו״ר אפילו במקום חולי ה״י, ומכיון שלכו״ע אינו חמור כמו חתן וחמיו, אי״ז צורך כ״כ.

יא. וכש״כ במקום שיש כמה צדדים שאין כאן חשש, שאין ראוי להוסיף שם מחמת חשש בעלמא.

יב. סברא פשוטה: אם החשש הוא משום עינא בישא, הרי כאשר שינוי השם עצמו עלול לגרום תמיהות ופרסום הדבר בין בני המשפחה, יש מקום לשקול אם התועלת שבשינוי השם גדולה מהחשש בהעדר השינוי. ובפרט במקום שעלול להביא לידי אי־נעימות או קצת צער אצל אחד מן הצדדים, אין ראוי למהר להחמיר בחשש שאינו ברור.

יג. בנדו״ז, כבר נעשה מעשה בהשידוך וקבלת קנין בהווארט. וגם כבר עבר משך זמן מאז השידוך. ובמציאות ליכא חשש עינא בישא ובלבול. ויש להוסיף, שכבר נודע השידוך ונתפרסם כמות שהוא, ואין לעורר חשש חדש בדבר שכבר נעשה ועמד בקיומו, בפרט כשלא נרגש שום פקפוק מתחילה אצל המעורבים בדבר. וכיון שהצדדים יראי שמים ונכנסו לענין זה על פי שאלת חכם ובלי זלזול ח״ו, יש בזה גופא סניף שלא לחוש עוד, דשומר מצוה לא ידע דבר רע.

יד. ואם שלשה רבנים מסכימים שאין כאן חשש, יש לצרף גם זה, ואין לחוש יותר.

#54081