Pizza with a Fork and Knife? Biting into a full apple?

Question:

I learned that you shouldn’t take a bite out of something that you won’t finish in one bite.

Does this apply to foods like pizza and sandwiches which are typically eating by taking bites?

Answer:

The halacha is not to eat a slice which is the volume of an egg or more. Even holding a slice this size, even though one is only eating a bit of it at a time, is not recommended.

In foods where this is the common way of eating, such as a slice of pizza or small sandwich it’s not an issue, though it’s an act of piety to be stringent.

Extremely large slices, such as a whole falafel, should not be eaten this way.

Question:

Does this Halacha apply even though one is not in a meal? Such as eating an apple as a snack?

Answer:

Yes.

Sources:

ראה מס׳ דרך ארץ רבה ו, ה. טושו״ע קע, ג ובנו״כ. והנה בב״י שגם באוחז פרוסה כביצה אע״פ שאינו אוכל אלא קצת נקרא רעבתן. אלא שבמשנ״ב שם יט, כתב בלשון שאינו כדאי. וגם הוסיף בזה בשעה״צ שהוא רק ביותר מכביצה. וכ״כ בכה״ח לא.

ובב״ח הב״ד ב״י. וכתב עלה שאפשר דר״ל שאם מכניס לפיו פרוסה בב״א ולועס ואוכל נקרא רעבתן. וצ״ע היאך אפשר להעמיס כן בדברי הב״י. ואם לא נאמר בדברי הב״ח שתיבות דרצונו לומר קאי שוב על הטור וחולק על הב״י (וג״ז דחוק בלשונו) – נראה בפירושו, דאתא למימר שלא הזהיר הב״י על אחיזת כביצה רק באופן שהכניסו כולו לפיו, דלא תימא שהוא רק באכל כל הביצה בב״א, אלא אפי׳ בלועס ואוכל, כיון שכל הכביצה בפיו נקרא רעבתן. ובכמה אחרונים החזיקו בשיטת הב״ח. ועוד שבשו״ע קרא לה המחבר שמיט״ה,

ועוד, שכל דברים אלו שהם מחמת מנהג דרך ארץ משתנה לפי הזמן והמקום. וכ״כ במאמ״ר קע, ו. שם יב. כה״ח לו. ועוד. וכמו שכתבו לענין אכילה בשוק – ראה פסקי הלכות יד דוד הלכות אישות רכ – קסו, א.

ומזה יש ללמוד גם לעניננו. וחזי לאצטרופי גם סברות הנ״ל.

וכ״כ להקל בעניננו בשו״ת אול״צ ב, מו, ז. ובשם הגרשז״א – ועלהו לא יבול א ע׳ קז. וזאת הברכה ב, יד. (ושם הערה 3 בהתאם לשיעור פרוסות שבימינו. וסוג הפת דבימינו אינה משביעה בחתיכות קטנות פחות מכביצה, יעו״ש). מעדני אשר לונצנר ברכות כח. ועוד. ויש שהחמירו. וראה בשם הגרח״ק דרך אכילה ע׳ לה. עקבי הצאן ליבוביץ ע׳ קטו.

וראה רחשי לב אוחנה א, כג. קובץ החוט המשולש ה ע׳ רמא.

שאלה הב’:

מסתבר לפי הטעם שהוא בכל דבר. וכייל לן ברמ״א קע, ט, בהמשך להנזכר שם ז, שבכלל לא יאכל דרך רעבתנות. וראה גם בלבוש שם ז. ובשו״ע קע, ז לא נזכר פת. ופרוסה מתפרש גם בשאר מאכלים. וראה גם בחיי״א מח, ב, דכייל לכולהו אהדדי.

וכ״כ במילי מעלייתא ע׳ צה בשם הגרח״ק. וראה גם חידושי בתרא למשנ״ב קע, יט. ודלא כמאיר עוז קע, ז – ע׳ 694 – דמאי דתניא דתניא, שהרי הוא ממדת דרך ארץ ונימוס, ולא גזה״כ. ועכ״פ בפת הבאה כיסנין ודאי יש להחמיר. וראה במסכת דא״ר ז, א לגבי אחיזה בב׳ ידיים ולגירסא אחרת – נשיכה בשיניו, שנזכר ברמ״א שם ט, דקאי בקלח של כרוב לגירסת הטור או״ח קע. אבל ראה בשות משנ״ה טו, סג. וילע״ע.

#50876
#51954