If a non-Jew wants to hear Shofar or shake Lulav, should one assist him?

No.

Sources:

ברמב״ם מלכים י, י שאין מונעין אותו כשרצה לעשות מצוה. אמנם, ברדב״ז שם שבמצוות הצריכות קדושה וטהרה כתפלין מזוזה וס״ת הוא חוכך להחמיר שלא יניחו אותן. וראה אצלנו 19460. ויש שכתבו גם בנוגע לסוכה (בד קודש מועדים ע׳ שעד ע״פ הזהר). ובשופר בלא״ה אסור – ראה אדה״ז תקפט, ב.

וגם בנוגע לשאר המצוות – היינו רק כשרוצה לעשות מחמת שמאמין בה׳ ובתורתו ומקיים המצוה מחמת שניתנה ע״י משה מפי ה׳ – ראה שו״ת הרמב״ם בלאו קמח.

ועוד, שברמב״ם כאן קאי רק בב״נ כדיוק לשונו, ראה היטב בהמשך ההלכה לענין צדקה. וכ״כ בחי׳ חת״ס חולין לג, א ד״ה ועיין רמב״ם. וראה שו״ת ר״ע הילדסהיימר א יו״ד רל.

וכ״כ לגבי קרבנות בהמשך ההלכה – צפע״נ מתנות עניים ז, ז. ערכין וחרמין ח, ח. תשובת הצפע״נ שברשימות דלקמן. ובמפרשי הרמב״ם כאן – מעיל שמואל, תשובה מיראה, פרי האדמה (באופן הראשון. אבל ראה באופן השני שם. מגדל חננאל חאביף שם). וראה גם שות פני משה אגרות בהערת המו״ל לאגרת יט – ע׳ קמח.

[אלא דלהחת״ס הותר לב״נ גם לשמור שבת וללמוד תורה. ובכך מיישב הסתירה להל׳ שלפנ״ז. (וצ״ע ששם גופא כתב או והי׳ גר צדק ויקבל עליו כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף. טמשמע, שגם לב״נ אסורוחלקו עליו בכ״מ. ונקטו שגם לב״נ אסור. ויישבו הסתירה באו״א – ראה רדב״ז. ציץ הקדש לד, ב. שו״ת הר צבי יו״ד רטו. אג״מ יו״ד ב, ז. רשימות דלקמן. לקו״ש טו ע׳ 57 הע׳ 61.

אבל גם לדעת שאר האחרונים, אין לנו להוכיח להתיר קיום שאר מצוות לגוי העוע״ז. ודוגמא לדבר: שגם לרדב״ז דס״ל שהאיסור רק כשאומר שנצטווה עלי׳ – מ״מ אסור לשבות וללמוד תורה גם שלא לשם מצוה (וגם ביום אחר בשבוע – ראה יד רמה דלקמן. רדב״ז מלכים י, ט ד״ה וכן), וכדמוכח גם מטעמי האיסורים (לגבי שבת – ראה פירש״י סנהדרין נט, א ד״ה אמר. מאירי שם. יד רמה שם. רדב״ז וכס״מ מלכים י, ט.  ובלימוד התורה – ראה  בארוכה בס׳ תורתך לישראל והנסמן שם. ובמאירי  סנהדרין שם מדמע דאדרבה בת״ת אסור רק כשעושה שלא לכוונת קיום עיקרי המצוות). וכ״כ ציץ הקדש והר צבי שם.דברות משה קדושין ח ענף ב דה ולמה. גופי הלכות מלכים י, ט. אבל ראה לקו״ש שם ע׳ 49 הע׳ 6].

ובכ״מ שהותר לו רק באקראי ולא בקביעות – ראה אג״מ שם. דרך אמונה מע״ש י, י בבה״ל ד״ה ויש.

ויש שכתבו דקאי רק במצוות שכליות, ראה אג״מ שם. ועוד. אכל משמע שאין איסור רק שאינו מקבל שכר.

ותו, שברשימות קנט בסופה נת׳ שאין מונעין היינו בדיעבד ולא לכתחילה. ונת׳ אצלנו כאן בסו״ד. ויש להוסיף ולציין שם ללקו״ש ה ע׳ 155.

וראה תשוה״נ א, תריד שהותר רק כשמכיר שמצוות ניתנו רק לישראל.

להעיר מרבינו בחיי אחרי יח, כו, דמשמע שאסור לו לקיים שאר מצוות. ויתכן לתרץ ע״פ בחילוקים הנ״ל.

כן להעיר משיחת ש״פ דברים תשד״מ – הדרן עמ״ס ע״ז – תורת מנחם ע׳ 2462.

ובעיקר הענין, ראה גם אצלנו 11314.

#48812