Does Nittel start from Shkiah or from Tzeis?

 

Shkiah.

 

Sources:

כן המנהג פשוט מאז ומקדם. וכן גם בכו״כ חוגים אחרים. ופוק חזי.

ולכשתרצה, אפשר להתאים גם לחשבון 8 שעות, שבהיום יום י״ז טבת, שבליובאוויטש בימים אלו שקיעה היא בערך בשעה 4 (3:55), וחצות לערך בשעה 12. (ובפרט, אם נאמר שהוא לחשבון חצות האמצעי (והכי מסתבר. ולא מצאתי מזה, אם הוא לחשבון חצות האמיתי, האמצעי, או שעה 12 ממש כמנהג אוה״ע), שבליבאוויטש היינו 11:56. ודלא כהפי׳ דקאי על מספר שעות סדר הנגלה שהי׳ נהוג בליובאוויטש. ופירוש הפשוט בהיום יום דקאי על השעות שאין לומדים, וכל פירוש אחר – הוא היפך הפשט. ומש״כ א׳ הכותבים בהתקשרות גל׳ שלג ע׳ 19 – לפענ״ד הם דקדוקי עניות. ובפרט שלהנ״ל – החשבון מדוייק בתכלית. ויש שהקשה, במה שמסיים שם שהוא רק עד חצות, ולאידך, לא הבהיר שהוא רק משקיעה. ונראה, שלא הי׳ צורך להבהיר שהוא משקיעה״ח – כיון שכולם ידעו שכך הוא. והחידוש כאן שמחצות כבר לא מקפידים, למרות שעדיין לילה הוא. והסיומת שהוא רק עד חצות לילה, הוא להנגיד הנאמר לפנ״ז שאינו מחבב המתמידים, שמ״מ כשמגיע חצות אין לעכב הלימוד יותר אפילו רגע. וגם בניגוד לטבילה ועונה, שיש המחמירים בזה גם אחרי חצות. וכבר הקשה החת״ס על המנהג ״קשה מה חילוק בין קודם חצות לילה לאחריה, שנוהגים היתר אחר חצות, והיכן מצינו דפלגי רבנן בתקנתא דידהו בין פלגא דליליא לפלגא״).

וחדשים מקרוב באו לחדש לשנות המנהג ולומר שהוא רק מצאה״כ. (ויש שר״ל לדמות לנפ״א בלילה, וע״פ שו״ע אדה״ז שנופלים בביה״ש). ונער הייתי וגם זקנתי, וכך הי׳ המנהג תמיד – משקיעה״ח.

ואתפלא מאד על הגישה, שלאחרי שיש מנהג פשוט ונהגו בו מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך, לבוא מסברא בעלמא, לשנות המנהג ללא יסוד מוצק (למרות חומר הענין דביטול תורה, ושאין לך בו אלא חידושו וכו׳).

ולמש״כ לדמות לנפ״א – ידוע שלכל קושיא יש תירוץ. ועאכו״כ כשאין קושיא מעיקרא רק המצאה. ובכלל, לא ראיתי מי שיקשר בין תחנון ונפ״א לניטל. וכל דמיון מחודש מעיקרו. וגם במציאות אין השוואה, שאין נפ״א גם אחרי חצות הלילה, ורק באשמורת קרוב ליום התירו. ובזה גופא – מנהגנו שאין נפ״א בסליחות גם אחרי עלוה״ש. ובפועל, למרות מש״כ בשו״ע אדה״ז, בכ״מ המנהג שאין נפ״א מביה״ש. וגם אצלנו נהגו כך. וכ״מ מאג״ק כ ע׳ קנז, בנוגע הכאה על החזה בסלח לנו כשתחנון יהא אחרי השקיעה. והשאלה היתה להדיא בנוגע אחרי השקיעה, ראה מה שהעיד השואל בקובץ העו״ב מטו״מ תשס״ו. (והראי׳ אינה רק ממה שלא העיר כ”ק על ל’ השואל שכ”ה המנהג, אלא גם מדברי השואל בעצמו, שבטח ידע מה נהגו בליובאוויטש, והרי אביו למד בליובאוויטש וכו׳. וראה גם בנוגע להמנהג בקובץ העו״ב ר״ה תשפ״א. (אלא שבגוף דבריו – כבר דחו דבריו בטוטו״ד בגליון שלאח״ז)).

ובכלל, ע״פ סידור אדה״ז בסדר הכנסת שבת, נהגו בכמה דברים, כמו בציצית להחמיר שלא לברך אחרי השקיעה, וכהנה רבות. וכן, בכ״ד אחרים, גם נהגו להחמיר משקיעה״ח. ואפילו בנוגע תושב״כ בלילה, הרי בכ״מ הל׳ משקיעה״ח.

וזהו בנוסף לכך שע״ד הסוד הזהירו כמה בנוגע נפ״א משקיעה״ח. (ואף שיש אצלנו שנפ״א גם אחרי שקיעה״ח – להעיר מהידוע שחסידים (על הרוב) נזהרו גם לא להתפלל מנחה אחרי שקיעה״ח. ובשנים האחרונות נהיתה עזובה בדבר. ואכ״מ).

וכבר נזכר, שגם בחוגים אחרים נהגו להימנע מללמוד משקיעה, כולל במקומות שמתפללים מנחה אחרי השקיעה וגם בביה״ש דר״ת. אלא שיש שחידשו משום ביטול תורה לאחר הדבר, לשקיעה״ח דר״ת – התחלת שקיעה שני׳, או לאחר לצאה״כ. אבל המנהג למעשה משקיעה״ח.

 

 

#47958