מדוע אברהם אבינו שלח אליעזר לחפש בת זוגו של יצחק?

 

שאלה:

פירש רש”י (בראשית כב, כג) שד’ הודיע לאברהם אבינו שנולדה רבקה בת זוגו של יצחק, אז למה הוא שלח אליעזר לחפש ולא הודיע לו?

 

תשובה:

שמא תקלקל מעשי׳. ובפרט להדעות שגם בזיווג ראשון לפי מעשיו.

הרי צ״ל השתדלות בדרכי הטבע דוקא, ודרכו של איש לחזר אחר אשה, כמחזר אחרי אבדתו.

ובפרט כיון שאליעזר פקפק בדבר, והי׳ מחזר אחרי עצמו, וע״ד הפי׳ בוכי תאמרו מה נאכל בו צויתי (וראה לענין זה לקו״ש כה ע׳ 104 שאף שישלח מלאכו לפניך שייכת בחירה).

ועוד שמא לא תרצה, וכלה״כ ואם לא תאבה, וכן שמא יקדמנו אחר. ומה״ט גם אמר שאם לא תאבה שיקח מבנות ענר אשכול וממרא אף שנתבשר שהיא רבקה.

שיבוא דוקא דרך תפלה.

שהשליחות של אליעזר והסימן שעשה היו לברר ד״ז גופא (וברד״ק חיי״ש כד, ד שבאומרו כי אל ארצי ואל מולדתי – רמז לו על רבקה. להעיר מלקו״ש א ע׳ 35 שמיד שכנשעשית בת ג׳ שנים הרגיש אברהם בדבר, עיי״ש בארוכה. אבל במלבי״ם כד, י, ושם לז, מב, שאברהם לא הקפיד שתהי׳ ממשפחתו. וראה גם משך חכמה. ולהעיר משינוי הלשון שאליעזר אמר ״משפחתי״, ובציווי אברהם – לא נזכר. אבל בכ״מ, שמולדתי היינו משפחתי. ואכ״מ. וראה פירש״י כד, י. שם כא.

שהשליחות היתה להביאה, וכל הסימנים להוכיח שהיא תסכים לבוא ליצחק ולא שיצחק יבוא אחרי׳ – ראה אלשיך ועוד.

אכן היא בת זוגו בטבע, אבל רק אם תוציא מהכח אל הפועל ע״י יגיעה במדות טובות.

שיהא בדרך נס. ונוגע גם כדי שידעו לבן ובתואל שמה׳ יצא הדבר (ובבעלי התוס׳ שם מהיכן יצא מהר המורי׳ שנתבשר שם. וראה גם בראשית זוטא שם), ועוד שרק עי״ז יסכימו באופן ד״לא נוכל דבר אליך גו׳״.

ונוגע גם ליצחק ורבקה עצמם, לראות שההשתדלות מסכימה לבשורה מהשמים. וכמו בכל שידוך שדרכי הטבע מתאימים לבת קול. ומרומז בקרא חיי״ש כד, א ״ותהי אשה וכו׳ כאשר דבר ה׳״. (וכ״כ שכל טוב שם. וראה ספורנו שם).

שלא ירמוהו ויתנו לו שפחה – אוה״ח חיי״ש כד, יב. ואם יחפש להדיא, לבן הרמאי מסוגל להחליף השמות כמו שעשה עם יעקב.

שאם ידעו לבן ובתואל מזה יעלו סכום המוהר או שיעשו שאר תנאים.

הלשון שבישרו שנולדה רבקה – היינו גוף הענין שנולדה בת זוגו, ולאו דוקא שנאמר לו מי היא ובת מי.(וכ״ה הלשון במד״ר ועוד שנולדה בת זוגו. ולא נזכר שמה). ועוד, שלא נאמר לו בפירוש, (עץ יוסף לב״ר נז, ג. אבל בפירש״י ס״פ וירא, וכן תולדות כה, כ, משמע שנתבשר על רבקה. ואפשר לאו דוקא).

שהוגד לו גם האפשרות על מעכה – ראה ספורנו וירא כב, כג. וברמב״ן שם שכולם ראויים להדבק בזרעו של אברהם.

שחשב שטעה בדבר, שלא הי׳ בטוח.

שהבשורה וכן הכרזת בת קול על הנשמות ולא על הגופים.

שכיון שלא נצטווה לגלות הנבואה צריך לכבוש נבואתו.

 

 

#46991


Add Comment

Your Email address will not be published