Accepting a Taanis Yochid

 

Question:

The gemara in taanis 12b says that one must say he is not accepting a taanis tzibbur because otherwise maybe he might have meant to be assur in everything like tisha bav.
In the kabbalah of the fast in the siddurim it doesn’t say this.

Should i say in my own words its only a taanis yachid when i accept to fast for behab?

 

Answer:

Strictly speaking, if one is out of Eretz Yisroel, there’s no need to say so, as there’s no possibility of a public fast day outside of EY. Nonetheless, it is better to say so.

Still, many siddurim them do not specify this, although some of them are used even among residents of EY and as mentioned it would be better to say so even outside of EY.

For possible reasons, see below.

 

Sources:

בקרבן נתנאל על הרא״ש תענית א, ט, נראה מדבריו שלמעשה אין אומרים, ודלא כשו״ע או״ח תקסח, ו. ושם שמש״כ בב״י תקסג ד״ה כתבו התוס׳ שכ״ד הרא״ש ומרדכי – שהרי כ״כ רק בדעת רב. וכ״כ גם בהגהותיו נתיב חיים לשו״ע שם והובא בפת״ע שם יח ובבאר יעקב קרויזר יא. ומסקנתו שגם לכתחילה א״צ לומר כך. וראה גם בראבי״ה הנדמ״ח תתנז, בהערת המהדיר. אור זרוע בירורים וביאורים מועדים ע׳ תריז ואילך. גם מלשון ראב״ן תענית שם ד״ה אמר רב כהנא מוכח שגם לכתחילה אצ״ל כך.

ובכל אופן, הוא רק על צד היותר טוב, וליכא קפידא. וראה בהגהה לשלמי ציבור דיני תענית יחיד בתחילתו.

ובמשנ״ב תקסח, מב, שגם בא״י כיון שאינו מצוי להתענות ת״צ מסתמא כוונתו אתענית יחיד. ונשאר בצ״ע. ועכ״פ, כש״כ שי״ל כן לגבי חו״ל. וראה אבן ישראל על המשנ״ב שם.

וי״ל שלשון בתענית נדבה שבסידורים מורה שהכוונה לתענית יחיד. וכ״ה הנוסח בסידור של״ה, יעב״ץ, ובמורה באצבע לחיד״א ג, קכז ובכל הסידורים. וראה שו״ת שרה״מ ו, טז, בטעם ששינו הלשון, עיי״ש טעמו.

ולהעיר שבקיצור שו״ע קכד, ב השמיט דין זה. וכתב רק לומר ״הרי אני לפניך בתענית וכו׳ כמו שנדפס בסידורים״. גם בשלחן שלמה מירקיש תקסח השמיט הדבר.

וראה העמק שאלה קנח, א שרק בתענית גשמים חיישינן. ושם שבשאר צרות אין נוהג בזה״ז חומר ת״צ גם בא״י ואין לחוש. וראה משה״ק עליו באמרי אש (שגב) תענית ט, ט.

ועוי״ל שמזה שאומר בנוסח קבלת התענית ״מעלות השחר״ מוכרח שאין הכוונה לת״צ. אבל היינו רק לבעה״מ תענית ג, א שהחשש גם לגבי הפסקה מבעו״י. וכ״כ גבורות ארי שם מד״ע. ובשו״ע תקסח שם, וכן ובמג״א רסי׳ תקסב ובערוה״ש תקסד, א ובמשנ״ב תקסח שם, מבואר כדבריהם.

אבל במלחמות שם, וכן בר״ן משמו, שמעיקרא אין חשש ת״צ לענין זה. וכה״ בריטב״א שם יב, א ד״ה תר. וראה משה״ק במרומי שדה שם על דבריהם.

ולהעיר, שבכה״ח תקסב, יד כתב בנוסח תענית יחיד. וראה שם מח. וכ״ה הנוסח בלשון חכמים לבא״ח בכ״מ. וכן אצלו בשו״ת רב פעלים ג או״ח לו.

 

 

#46674