I’m renting an apartment. Can I put up a Mezuzah with a Bracha after 30 days, if I left a week in the middle of the 30 days?

 

If you left any possessions there, you can make a bracha once 30 days have passed.

If not, the 30 days start over once you move back in.

 

P.S. The above is only regarding making a bracha. According to many opinions, the obligation of mezuzah would be earlier.

 

Sources:

כשיצא עם חפציו פשוט שאינו מברך שאינם רצופים – ראה פת״ש רפו, יח. ערוה״ש שם מט. אבל כשהשאיר חפציו – לא גרע מבית האוצר. ועוד, דאכתי נראה כשלו (וראה יתירה מזו, באהלי ישורון ב דיני מזוזה בשם האג״מ, שר״ל שלשכנים נראה כשלו גם כשעזב לכמה ימים). וכן עולה מדברי דע״ק דלקמן. ונחית לפרטים בנוגע לסוג החפצים שהשאיר. וראה בארוכה 2486. ודמי לציצית שרק כשהחזיקו וחזר ולקחו מונה ל׳ יום מחדש, כבנמוק״י הביאו הרמ״א או״ח יד, ג. וראה שו״ת שבט הקהתי א, יו״ד ערב. אבל ראה דעת נוטה מזוזה שמ.

והנה בדע״ק שם ל, משמע שאם דעתו לחזור מהני, שדן שם במי שמפנה דירתו ותיכף חוזר, אם פטור שוב ל׳ יום. וכתב, שכיון שפינה על דעת לחזור חמור טפי, שע״מ לחזור אינו פינוי. ועוד כתב שכמו שחייב במזוזה בחדרים העומדים לשימוש גם כשאינו נכנס ואינו משתמש בהם כמה ימים, כמו״כ כיון שדעתו לחזור עומדים לשימוש (משא״כ כשדעתו הי׳ לפנות ונמלך. ואולי גם כשדעתו לחזור לאחר ל׳ נמלך לחזור תיכף).

ועוד צידד, דהו״ל הערמה בדאורייתא. (וצ״ע שבחו״ל מדרבנן הוא. וגם בא״י, לא נפיק מפלוגתא. ובלא״ה, הרי בא״י חייב מיד. ועוד להעיר, שלמ״ד ששוכר חייב מדאורייתא אפשר שמעיקרא אצ״ל רצופים – ראה שו״ת בית דוד קמו. ובפת״ש שם הב״ד נמוק״י לענין ציצית לחלוק על הבית דוד. אלא שבבית דוד חילק כנ״ל. וראה מקדש מעט נח. שלחן מלכים קפ).

אמנם שוב כתב, דאולי כשפינה ע״מ שלא לחזור באותו יום, הרי ביום ההוא פטור. ומיום המחרת מונים הל׳ יום.

ועכ״פ, אין שם הכרעה וכדרכו בקודש. ונראה שעיקר השלילה שם במי שדעתו לחזור תיכף.

[ועיי״ש עוד, שכתב לצדד, שכשהשלים כבר השכירות, אף שדעתו לשוב לשם אם ישתווה עם בעה״ב, כיון דלאו בדידי׳ תליא מילתא, ה״ז כפינה שלא ע״מ לחזור. (וגם אם המניעה רק מצדו שרצה למצוא מקום זול יותר ונמלך ושכר ביוקר)].

ומצאתי בשו״ת דובב מישרים א, יב, שבין הדברים כתב ג״כ שמה שבהלך מהבית תוך ל׳ וחזר נראה שאינו מצטרף להתחייב במזוזה, היינו משום שלא היתה מחשבתו מתחילה לכך. והוא לפ״מ שכת״ש להכריע כהדעות (ראה דרה״ח הובא בפת״ש שם) שבשוכר ליותר מל׳ מחוייב מיד. והוכיח מלשכת פרהדרין שחייב אף שכה״ג דר רק ז׳ ימים, ומ״ט אינו כדר בפונדקי שפטור גם בא״י כל ל׳ יום, כיון שמוכן עבור כה״ג בכל שנה, ובמשך השנים דירתו שם יותר מל׳ יום. וכש״כ כשכוונתו לדור ליותר מל׳ יום רצופים.

אלא שגם סברתו בשכירות ליותר מל׳ יום בפלוגתא תליא. (ולהעיר משו״ת בנין שלמה ב, מג שט״ס נפל בדרה״ח. וכ״כ בשד״ח מערכת מ כלל קיב). וגם גוף הסברא אינו מוכרח, שיש לחלק טובא בין שוכר ליותר מל׳ יום שמעיקרא ה״ז כשלו (וי״ל וליישב הקושיא שסו״ס אינו נראה כשלו – שמחמת עצם הקנין על יותר מל׳ יום מיחזי כשלו), למי שדר בפחות מל׳ יום אף שאח״כ ישלחם מספר הימים ודעתו מעיקרא לכך. ולעיקר הקושיא מלשכת כה״ג – הרי בגבורת ארי עמד בזה, כמצויין שם. ומוכח שם, שלא נראה לו כסברתו, ויישב באו״א. וראה גם חי׳ רא״ל מאלין א, יח. נתיבות הקדש מנחות גע׳ לה בשם הגרי״ז. ואכ״מ. גם יש לחלק דהתם נקבע לו שם בית דירה ע״פ תורה לכל השנה, ובאו״א, שעיקר חיוב מזוזה הוא מחמת שם דירה, ובשוכר אף שאינו שלו כיון דמיחזי כשלו חל גדר דירה בל׳ יום. אבל התם נקבע גדר דירה בז׳ ימים, שכך הוא גדר שם דירה לענין זה (ושאני מסוכה שדינה דירת עראי). ועוד, שעדיין לא מצינו מכאן רק שאין דינו כפונדקי. ואין מכאן ראי׳ לדיני שוכר. ותו, שלדבריו תצא דינ״א שהשוכר על שנה לשבוע אחד חייב. ולא ראינו נוהגים כן. ובכל אריכות דברי הדובב מישרים נראה שלא הי׳ תח״י דברי נחלת צבי רפו דנחית לכל דבריו שם. וגם לסברת הדוב״מ שבנקבע מעיקרא שתהא דירתו לכל השנה חייב גם בשוהה שם פחות מל׳ – אכתי י״ל ולחלק בין שמעיקרא קבע לשהות שם במשך השנה, למי שלא החליט הדבר מעיקרא בעת קביעת הדירה, אלא שבשעת היציאה החליט לחזור אח״כ. ועיקר דברי הדוב״מ רק כשהיתה דעתו מתחילה ממש לשם כך. ופשוט שיש לחלק טובא בין לשכת פלהדרין, למי ששוכר ויצא וחזר אף שדעתו לחזור.

וכיון שי״א שאף בלא פינה חפציו כל שחזרה לרשות בעלים אינו מצטרף כנ״ל מדעת נוטה – הבו דלא לוסיף עלה לברך בכה״ג שיצא וחזר אף בדעתו לחזור (אף שלאידך יש מסתפקים אם צ״ל רצופים בכלל).

ולא מצאתי מי שידבר מזה מענין ציצית. ופשטות הדברים שבכל גווני הכי דינא, ושגם בשואל טלית שאינה מצוייצת והחזירה לבעלים תוך ל׳ ע״מ לחזור ולשאול הימנו – אינו מצטרף, שבטלה שאלה ראשונה. וה״נ, אף שלא נתבטלה השכירות (באופן ששכר ליותר מל׳ או שקיבל רשות להניח חפציו וכו׳) נקטינן לענין מזוזה כאילו בטלה שכירות ראשונה לכל מילי, ועכ״פ שנתבטלה שם דירה. ורק כשלא פינה חפציו, מתחייב מטעם אחר דהו״ל כאילו אכתי דר שם. וכיון שכתבו הפוסקים שדין ציצית ומזוזה שוה, אין לנו להורות לברך בכה״ג מספק.

 

 

#45658