שילוח הקן במקום שילוח האם

 

שאלה:

למה למצות שילוח הקן קוראים ככה, אם בעצם משלחים רק את האם?

 

מענה:

כ״ה כבר במשנה חולין יב, א. וברמב״ם שחיטה יג, ח נקרא שילוח האם. ובסמ״ג מ״ע סה: לשלח את הקן. ובחינוך תקלז, לשלוח האם מן הקן.

בטעם השם שילוח הקן, בפי׳ הגר״י פערלא לסהמ״צ לרס״ג ל״ת קלז ד״ה אמנם בעיקר ע״פ פי׳ לחם משנה לתלמיד השל״ה חולין שם, שהשילוח מתיר הקן.

ויותר נראה שהכוונה שילוח מן הקן. ול׳ סמ״ג לשלח את הקן – היינו מן הקן כמו כצאתי את העיר, שפירש״י מן העיר.

ומה שלא נקרא שלוח האם – להבדיל משילוח צפור דמצורע.

עוד כתבו שהאם נקראת קן, שהיא עיקרה של קן, היינו הבית והמדור (ראה מצו״ד תהלים פד, ד. מלבים תצא כב, ו), וע״ד מושיבי עקרת הבית, ואר״י מימי לא קריתי אשתי אלא ביתי (שבת קיח, ב). ובחולין קלט, ב, שעוף טמא פטור משלוח – משמע דקן היינו האם. וכ״מ במשנה ברכות ה, ג, על קו צפור יגיעו רחמיך. וכ״ה בפירש״י קלח, ב ד״ה פטור. וראה פי׳ ראב״ע תצא כב, ז. ולהעיר מתקו״ז כא. ע״ח שער טו שער הזיווגים ג. שער מז שער אבי״ע ג.

אבל בכ״מ שהקן היינו הביצים, ולא האם, כמו כנשר יעיר קנו. וראה חולין קמ, ב, באין לו אלא אפרוח או ביצה אחת. וכן מפורש בפירש״י ב״מ קב, א ד״ה קרי. ר״ן חולין קלט, ב. ר״י מלוניל ונמוק״י שם קמא, ב. ר״מ קזיס שם. וראה קן מפורשת קנים א, א ד״ה סדר קנים. (ונפק״מ דל״ש פרט למזומן באם. אבל ראה ראשון לציון יו״ד רצב. מנ״ח תקמה. צפע״נ שחיטה יג, יח. ועוד. וכ״מ ברש״י חולין עח, ב ד״ה לא עשה. פג. ב ד״ה במזומן. והדברים עתיקים. ואכ״מ).

ויש שכתבו שע״ד הסוד צריך להרוס את הקן. וא״ש הל׳ שילוח הקן. והוא דלא כראב״ע שם. וגם לא מצינו כן בשום מקום.

עוד כתבו לרמז, שבמציאות יש לערך ק״נ ימים בשנה שאפשר לקיים המצוה. וכן מרמז לשילוח משיח הנמצא בהיכל קן צפור. וראה באתי לגני מזרחי ב ע׳ רצט ע״ד הסוד.

ונפק״מ גם בנוסח הברכה. וראה בנחל איתן ה. ג. וראה שו״ת בו תשיב זיידה א, לג.

 

 

#45458