Question Regarding Bracha on Mezuza

 

Question:

The doorway between my dining room and kitchen does not have a door. However, there is a curtain for privacy. Do I make a bracha when putting up a mezuzah?

 

Answer:

No.

 

Sources:

לכאורה נראה פשוט, שצ״ל דלת, שבל״ז לא נקרא שער רק פתח. ולא מסתבר כלל שע״י וילון נחשב שער. ומפורש בזבחים נה, ב, שוילון היא כפתח פתוח ומותר לשחוט שלמים גם כשיש וילון בפתח אהל מועד, שוילון הוא רק לצניעות. גם בתוס׳ ערובין ב, א מוכח שמסך אינו בכלל דלת. וראה שפ״א ערובין ו, ב, בהערת המגי׳.

אמנם, מצינו במזוזות ביתך רפו שעה״צ קכ, שכתב לחדש מעצמו שוילון נקרא דלת. ונגררו אחריו כמה מאחרוני הזמן. וחילא דידי׳ משו״ת ברכת אברהם לר״א בנו של הרמב״ם מא, שבביאור שיטת הרמבם שפתח שאין לו דלת פתח מיקרי שער לא מיקרי, כתב בישוב לשון הכתוב מסך פתח שער החצר, ״שהמסך כנגד הדלתות לפיכך נקרא שער״. ולכאורה מקום ליישב ולחלק בין מסך ההיכל שהוא מבפנים, והוא רק לצניעות, למסך החצר. ועפ״ז, בכל מקום הוא לפי ענינו.

וראה בדעת נוטה רצב, מרא דהאי שמעתתא, שיישב באו״א, דהתם באוהל מועד הוא במקום שיש כבר דלת, ולכן עשוי לצניעות בעלמא. ובהערת המו״ל שם, כתב בדרך אחר, שבסתם וילון שהוא לצניעות אי״ז מועיל כדלת. ולפ״ז, מעיקרא לא ברירא כלל בוילון דעלמא דמהני כדלת. וראה גם שם בסוה״ס במכתבים י, יא. מכתב יד. ועוי״ל, דשאני התם דמצותי׳ אחשבי׳ שהתורה ציוותה לעשות מסך, ואין ראי׳ לשאר וילון. (אבל ראה מש״כ משמו בס׳ בצילם חמדתי סא ע׳ עה). ועוד, שבדברי ר״א בן הרמב״ם מצינו רק שכתב דבריו רק בפי׳ לשון הפסוק שנקרא מסך שער החצר, ולא יועיל לנו לחייב מזוזה שבזה צ״ל שער ממש. גם יל״ד דשאני משכן שיש עליו שומרים, ומשתמר גם כך, אבל בשאר בית אינו ראוי לדירה ולשמירה בוילון גרידא, כדלקמן.

ועוד והוא העיקר, שבשו״ת ברכת אברהם שם גופא כתב לתרץ באו״א, דשאני התם דכתיב פתח ואינו כמו ובשעריך שאין בו לשון פתח כלל. והוסיף עוד, שענין הכתוב פשוט, שמסך שעל הפתח הוא במקום שער החצר. ומוכח מדבריו דלא ברירא לי׳ הא מילתא. וממילא אינו שייך להביא ראי׳ משם שוילון בכלל דלת. ובכלל, מוכח כתי׳ בתרא, שהרי המסך מרוחק י׳ אמות מפתח החצר (ראה ברייתא דמלאכת המשכן ה, ד). ואפשר דתרווייהו אצטריכו. והכל אחד.

ובכלל אפשר, שדברי ר״א בן הרמב״ם הם דיחוי בעלמא. ואנחנו לא נדע. ועוד, שסברת ר״א בן הרמב״ם אינה מכרחת שיטתו של הרמב״ם בעצמו. וראה לקמן, שבכ״מ כתבו ד״ז לפרש באו״א. וכה״ג אשכחן טובא שנטו המפרשים מדבריו. וראה משה״ק הגר״י פערלא בפי׳ לסהמ״צ לרס״ג מילואים ג – רלא, א ואילך – בדברי ר״א בן הרמב״ם הנ״ל, והובא בלקו״ש טז ע׳ 447 הערה 33. אבל בפנים שם נקט כר״א בן הרמב״ם. אלא שכנ״ל אין ראי׳ משם לשאר דוכתי.

ובנדו״ד, מצינו שהביאו בכ״מ באחרונים (כדלקמן) ע״פ ב״ב נג, ב, שבלא דלתות אינו בגדר בית. ובתוס׳ שם, שא״ר לדירת קבע. ובאמת קדם לדבריהם בערכי תנאים ואמוראים לר״י בן קלונימוס מבעלי התוס׳ ערך ר׳ יעקב (ב ע׳ תקלז) שהביא לעניננו בחיוב מזוזה הא דב״ב, שבלא דלת אינו פתח ולא שער. וראה גם רמב״ם זכי׳ ומתנה ב, ט ובהגמי״י שם. וראה גם צפע״נ על הרמב״ם תנינא ע״ז ב, ח (ו, ב. והובא בלקו״ש שם ע׳ 446 הע׳ 27), שאין עליו שם בית שצורת הבית נשלמת בדלתות.

ובפרט אם נפרש שבית ללא דלת אינו משתמר – ראה טהרת הקודש מנחות לג, א. ערך שי יו״ד רפז ד״ה במזוזות. ישועות מלכו מזוזה ו, א. גדולי הקודש רפו, ח. מזוזת מלכים הלכה למשה יא, קכב. שו״ת רב פעלים ב יו״ד לג. (אבל בגדה״ק שם ובמק״מ שם כד ושם מו, וכן בשו״ת משיב דברים קמו, ובנתיבות הקודש מנחות לד, א, כתבו לפ״ז לחייב בחדר פנימי גם בלא דלת. אבל ראה משיב דברים שם בדחיית סברא זו. וכ״כ בשו״ת שנות חיים מזוזה ו (סו, ג ואילך)). וראה השקו״ט בשו״ת עמק התשובה ז, נא. ומסקנתו אינה מוכרחת.

וראיתי למי שהביא ראי׳ מפי׳ ר״ד עראמה מזוזה ו, ג, בדין אכסדרה, שפי׳ ״כתבנית בית״ דהיינו ששמו שמלות, והרי היא דירת קבע. אבל בכ״מ שם פי׳, דמיירי באכסדרה שיש בה דלת. וכן מצינו בכ״מ, שבאכסדרה איכא דלת – ראה ערוך ערך אכסדרה ועוד. ובר״ד עראמה גופי׳ כתב דאיכא דלתות. ותו, דהתם מיירי לגבי הקירות, שג״ז בכלל תבנית בית, אבל אין מכאן הכרח לגבי דין דלת. וראה בגדה״ק רפו, ח, באו״א, בפי׳ כתבנית בית.

ויש שה״ר משו״ת הרשבא ג, ש, שוילון מחיצה הוא לכל דבר. ונפסק בשו״ע יוד שמא, א. מג״א שטו, ג. ואינו שייך לכאן, דהתם מדין מחיצה קיימינן, ומאי שיאטי׳ לדין שער.

ועוד איכא בגווה, שגם לדידהו שוילון הוא כמו דלת, בהכרח שהוא באופן שאינו זז ברוח, דאל״ה ודאי אינו בגדר מחיצה והפסק לשום דבר.

ואפ״ל גם לאידך, שאם באמת נעשה בכדי שיהא קשור מלמטה, שם דלת גמור עליו, שהרי אין סיבה לחלק בין סוג החומר שהדלת נעשה ממנו, וכדלת של קשין (עירובין יא, ב). ואכן, מסך שער החצר קשור ביתידות. וראה שו״ת שבה״ל ב, קנז ד״ה ואם, שאם יש פרוכת מסך קבוע דוקא דינו כדלת. ולכאורה כוונתו כנ״ל.

והן הן הדברים, שבכה״ג עשוי לסתימה ולא רק לצניעות.

והנה, בלקו״ש שם, שלשיטת רמב״ם עיקר ענין הדלת לפתיחה ויציאה כחלק מהשער ולא לסתימה לחוד. ושם בהע׳ 27, שפתח ענינו חלל ופירצה בכותל, והיפך דכותל הבית, ואילו דלת ושער היינו חלק מהבית. והדברים אינם סותרים, ואדרבה – עולה בקנה אחד, שבוילון שאינו קשור אין כאן גדר שער, רק פתח ופירצה לחוד, ורק שלצניעות בעלמא יש גם וילון, אבל כשהוילון קשור, ה״ז מצטרף לשער, והוא חלק משלימות הבית. אלא שכ״ז אינו מוכרח, שאפשר שבכדי שיחול גדר בית ושער, מוכרח שיהא קבוע בבנין, ודרך בנין.

ועכ״פ, מחמת ספק בכ״ז, אין לו לברך. וראיתי באחרוני הזמן שכן הורו כו״כ.

ולהעיר, שכמ״פ יש ריוח גדול בין וילון לפתח שאפשר לעבור שם. כן, ‏לפעמים הוילון הוא לפני או אחרי הפתח ולא כמו בדלת שהיא בתוך הפתח. ופשוט, שבכל אופנים הנ״ל ודאי אין דינו כדלת.

 

 

#45343