פדיון הבן או ברית מילה

 

שאלה למעשה –

הוזמנתי למחר לשני שמחות באותה שעה בדיוק ברית מילה ופדיון הבן (של גיסים) השאלה היא האם יש מקור בהלכה האם יש עדיפות ללכת לברית או לפדיון

 

מענה:

בנוגע להמצוה עצמה – איזה שירצה.

בנוגע לסעודה – סעודת ברית קודמת.

 

מקורות:

הנה מצד המצוה בעצמה איזה קודם לעשות, ראה ש״ך יו״ד שה, יב.

וכאן השאלה באיזה להשתתף. ותלוי במציאות, שאם הכוונה רק לראות המצוה ולא להשתתף בסעודה, ה״ז כרואה פר ושעיר הנשרפין שאינו רואה כה״ג כשהוא קורא ביומא סח, ב, שאין איסור בדבר, אפילו להניח אחת ולילך לשני׳, וכפירש״י שם ע, א ד״ה קא, לפי שאינו עסוק בעצמו במצוה. וראה בכיו״ב בשו״ת קול אליהו (מחנה ישראל) ב, לח. אג״מ או״ח ב, צה.

ובשניהם – עבדינן המצוה בעשרה משום פרסום.

ואם מצד השתתפות הסעודה, הרי שניהם סעו״מ. אלא שבסעודת פדה״ב – הסעודה רק לפרסומי מילתא, ואילו סעודת מילה אסמכוה אקרא.

אבל ראה שו״ת שרה״מ ה, פט שר״ל ששקולים הם ויבואו כאחד, וכתב שלכן ילך למי שהזמינו קודם. (וראה כעי״ז שו״ת חיים ביד עא. אמנם שם מיירי בדרך הילוכו). ושוב כתב שם שאפשר שסעודת פדה״ב קודמת שהיא לפרסו״נ, ע״פ שו״ת מהר״י אסאד יו״ד רסב. (ובברי״מ עבדינן בעשרה לפרסום המצוה, ולא לפרסו״נ, כנראה כך סברתו).

והדברים מחודשים, שאיזה חיוב יש לילך לסעודה שאחר עושה משום פרסו״נ. גם לא ברירא מילתא שפדה״ב לפרסו״נ הוא – ראה תוס׳ הרא״ש סוכה מו, א. ודוק. ובכ״מ נזכר רק לפרסם המצוה. וכן מוכח ביש״ש ב״ק ז, לז, שבפדה״ב הוא רק פרסום המצוה ולא הנס, עייש״ה. (ולהעיר שבטעמי המצוה נזכר בחינוך לזכור הנס כטעם שני. ועד״ז במו״נ ג, לט. וצ״ע שמפורש הוא בקרא בא יג, א אילך. וראה רמב״ן וראב״ע שם). ועוד, שבשו״ת מהרי״א שם מיירי מגוף הפדיון ולא מהסעודה. וראה משה״ק על מהרי״א בשו״ת משנ״ה ה, רב. ופשוט דלית לפדה״ב גדרי פרסו״נ. ומוכח גם מש״ך שם שמילה קודמת, ולא נחית לפרסו״נ שבפדה״ב.

אבל ראה האשכול הלכות פדה״ב במהדורת נחל אשכול. וד״ל.

 

 

#45094