Sefer Torah fell onto the floor
Question:
I, as the gabbai of my shul, am asking in the name of everyone in the shul:
A person today by pesichas aron took out a sefer torah and by accident he banged that sefer torah into a 2nd sefer torah and that caused the 2nd torah to fall out of the aron and onto the platform.
- The aron is on a platform at least 3 tefochim high surrounded by a gate. Is the platform considered a different rishus?
- Does it make a difference that the person did not actually drop the sefer torah that fell?
- Some people saw the sefer fall. Some saw it when it was lying on the floor. Others didn’t see anything. Does that make any difference?
What is the halacha? Do we have to fast?
Asking the questions that everyone in shul requested me to ask you.
If there are other important points to ask, please let me know.
Answer:
- It does create some level of leniency. Nonetheless, fasting is required. For a thorough analysis of the topic, see here:
2. The fact that it wasn’t in his hand is a plus. On the other hand, the fact that the Sifrei Torah were in such a situation where it can naturally fall because of the way they were tight together makes it worse.
3. Those who saw it falling should fast one full day. This may be accomplished by fasting two half days instead. This may also be pushed off to shorter days. It is recommended, but not necessary, to establish 2 set days for everyone, also so that no one should forget.
Those who have difficulty fasting, should fast only one half a day. The other half, they should redeem by giving tzedaka
The one who caused it to fall, should add another two half days to the one day. The same applies to whoever stacked it this way to begin with.
The management should ensure that it’s set up in the future in such a way that this should not reoccur chas vsholom.
Those who didn’t see but were present should fast only a half a day if not too difficult.
The most important thing is, the shule should get together and establish that the community will be extremely careful not to speak during reading of the Torah.
Also, they should take on to be careful with reciting shnayim mikra.
Sources:
שקו״ט באופן שנפל בגרמא, שמחד גיסא למ״ד במקור הענין מחמת אשר לא יקים כבירושלמי סוטה ז, ד וכגירסת רמב״ן פ׳ תבא דקאי על החזן וכו׳ – איכא גריעותא שלא נזהר בהעמדת הס״ת. ולשו״ת אמרי אש או״ח ו קאי גם על הרואים והקהל דהו״ל להשגיח. אלא שתפסו על האמרי אש בראייתו. ובשו״ת דבר משה דלקמן, גם הביא מירושלמי הנ״ל, אלא שכתב שאין טעם לגזור על הציבור (זולת לפי התקלה והמכשול אם תלוי במיעוט זהירות וכו׳). וגם כתבו כמה לחלק שאפשר שרק בעת הקריאה עליהם להיות עיניהם נשואות להשגיח. וראה הנסמן במהדו״ח שם. ועוד ועיקר, שאין כאן מקור ברור לתענית, אלא שהוא בכלל אשר לא יקים. והוא סמך למנהג. ומה שלא נהגו לא נהגו. ואיכא למימר שהעיקר הגורם הראשון, שהחזיר ס״ת לפניו. וראה שו״ת רב פעלים ד או״ח כח. ותלוי אם גם אם יכול הי׳ להיזהר, ובא מהיסח הדעת, או שאונס הוא. וראה מה שחילק בזה בשו״ת זכר יהוסף או״ח לא ד״ה ומ״ש עוד. וראה שו״ת באר מרדכי פארהאנד יו״ד מז.
ולאידך, בפוסקים הובא המקור מס״ת שנשרף בזרוע, כמשפטי שמואל יב, הביאו במג״א מד, ה. ואף שגם בזה אין מקור ברור לתענית, שהרי מפורש לחלק בין ס״ת שנשרף לס״ת שנפל לענין חלום (והארכנו במק״א) – איכא סמך למנהג. ועפ״ז, מקום לומר שרק בנפל מידי אדם ולא מהארה״ק. וכ״כ סברא הנ״ל להקל בכמה מהאחרונים דלקמן. וכ״כ בהליכות שלמה תעניות יג, יד, באופן שלא נפל מידי אדם שא״צ הציבור להתענות. ולא נתבאר שם לגבי מי שנגרם על ידו. והוא מרשימות תלמידיו. גם לא ברירא התם גופא דעובדא היכי הוה, שאפשר דהתם מיירי שכשפתח ארה״ק נפל ס״ת אחר. והכא גרע הפילו ע״י שנגע בס״ת שני. וחמיר טפי. ויש מהפוסקים שכתבו שבגרמא א״צ להתענות. ואחרים החמירו. ומ״מ הקלו בכמות ואיכות הדבר.
ועכ״פ, איכא תרתי לטיבותא, שלא נפל מידיו וגם הוא בגרמא. (נוסף לזה שהי׳ בנרתקה, ועל המדרגות). וראה מאורי אור בחלק באר שבע לז, א (כשלא נפל מידו רק בגרמא, יתענה בה״ב, ואידך חדא). שו״ת דבר משה תאומים א, צא. (וקאי כבנדו״ד, שדינו שוה כנפל מידו שלא בגרמא). ריב״א א, כז (בנדו״ז, ולא נחית כלל לחלק. אלא שעל הציבור אין חיוב, ומאן דקפיד יפדו בצדקה, עיי״ש עוד). ברכת רצ״ה קא (שבפתיחת ס״ת גרר ס״ת לארץ. ולא ברירא אם מיירי בדרך גרמא. ושם שהכל לפי מה שהוא אדם). בית היוצר א, יד (כבנדו״ד ממש, ונפל על השליבה לפני הארון. והחמיר להתענות בה״ב להרואים ומי שאינו בריא יפדה כו׳. ולהחמיר יותר על בעל ההוצאה ומי שהניחו מקודם. וראה שם טו). באר חיים מרדכי ב, ט. (כבנדו״ד, שהגורם יתענה בה״ב, וכל אלו שהיו בביהכ״נ יתענו יום אחד ולחלושי המזג, יפדו. ושם שיהא בעשרה עם ויחל. ולעשות בריח בארון קודש להגין על להבא). רמ״ץ א סוסי׳ ח (שמחמת שהי׳ רק בגרמתו די שיתענה האיש ההוא לבד יום אחד). . וראה גם שו״ת יבי״א ב או״ח כח, ד. צי״א ה, א, ו,ג.
#43542
