Mezuzah in Tennis courts & other questionable rooms

 

Do the following rooms need a Mezuzah:

1. Electric/Fire Panel rooms: Storage is not allowed in those rooms; it is more then Daled Al Daled (we have 5 such rooms).

A. You should put up a mezuzah without bracha. 

2. Elevator. In this case the city does not allow the elevator to be used, so it is closed with a key, I don’t know if the elevator functions or not.

A. As long as the door and hinges are intact, the obligation remains, assuming it has been used in the past.

3. Janitor closet (it has a mop sink, boiler and some storage), It is not in the bathroom.

A. If there is space to walk in, the custom is (although not obligated) to put up a mezuzah without bracha. 

4. Walk-in closet, which is about Daled Al Daled, but with the built-in shelves it is less then Daled Al Daled.

A. As above question 3.

5. Tennis courts that have a fence door. See attached pictures.

A. You should put up a mezuzah without bracha, 

There is one entrance that doesn’t have a bar on top as the other 2,

A. Please send us a picture of this.

 

Question:

Attached are pictures the 5 doors to the tennis courts. Do they need a Mezuzah?

The Mashkof-Bars do not rest on top of the Mezuzos, rather in between, and one door does not have a bar directly on top of the polls (but it is further up).

 

Answer:

In all these cases, a mezuzah should be placed without a blessing.

 

Sources:

כשמשקוף אינו מעל המזוזות (שמסתיים בשוה), וכש״כ כשהמזוזות גבוהות יותר, י״א שדינו כצוה״פ מהצד. ולהעיר מט״ז סוסי׳ שסב. אדה״ז שסב, כ. גנזי חיים שם. ובדע״ת סוסי׳ שסב הביא שכך מפורש באשכול הל׳ שבת. ובמזוזה, אפשר שגם כשהמזוזות גבוהות יותר חייב. וכש״כ שי״א שבמזוזה חייב גם בצוה״פ מהצד. וראה שו״ת טוטו״ד א,רמז. הגהות חכמת שלמה שסב, יא. ברית אברהם או״ח יט, ד. חלקת יעקב או״ח קפד מדברי חזון נחום באתרא דנהיגי לעשות פתח כך. ובשו״ת דברי מלכיאל ג, טז כתב לחייב בדלת. ומסתפק כשאין דלת. אמנם פשטות הראשונים שגם במזוזה צ״ל מעליהם ולא מהצד. ובמרדכי עירובין א, תעח שכשהוא מן הצד הוא פיתחי שימאי. וראה אגור באהליך חידושים עא. ועדיין י״ל דהיינו כשהוא מהצד ממש.

גם כיון שהגדר אינו ישר, י״א שהוא בגדר פיתחי שימאי. וראה רא״ש מזוזה יא. טור יו״ד רפז. ולא הובא בשו״ע. וביד הקטנה מזוזה ג במנחת עני שבשו״ע השמיטו דנקט כרמב״ם בפי׳ פיתחי שימאי. ויניח ללא ברכה. וראה גם שו״ת מנח״י י, צד (ויש שכתבו דכו״ע מודו לפטור – ראה שלחן גבוה רפז, ב. ערוה״ש ג. חזו״א יו״ד קעא, ח).

ובכלל, בכמה ראשונים הזכירו הא דנראה כפירצה באבן נכנס ואבן יוצא רק לענין המזוזות ולא במשקוף. וראה אגור באהליך כ, נא ואילך. שם בחידושים עב, י.

וכשנעשה מעיקרא כך, יש המחייבים בלא״ה – ראה ל׳ המאירי עירובין יא, א שנפסדה צוה״פ. וכ״מ בר״ן ופסקי רי״ד שם. וכ״כ חזו״א קע, ב בסופו. קעב, א. שם ב ד״ה במשכנ״י. שם או״ח עירובין ע, כה. (אלא שחולק על מקו״ח בתיקון עירובין. וראה גם שו״ת פנים מאירות ב, קמג. וכתב החזו״א שראוי להחמיר כמקו״ח בצוה״פ לשפות הקנים וליטול עוקציהם). דעת נוטה מזוזה שסז. וראה שו״ת מנח״י י, צד – לפי שניכר שנעשה כפתח. וראה אגור באהליך חידושים עב, ז ואילך.

אבל להעיר מט״ז שסג, יט ואדה״ז שם לג, שכשאין ג״ט בין אבן לאבן ה״ז פיתחי שימאי, אף שנעשה כך. ולאידך, מוכח משם שבפחות מג״ט אינו בכלל. וראה תוס״ש שם יא. משנ״ב שם קיג ובשעה״צ. והה״נ בעניננו.

ואפשר שדוקא בנעשה כך השיעור ג״ט. וראה שו״ת בית אב ב תנינא כרם אב יא, ענף ב בתחילתו.

וי״א בדעת הט״ז ודעמי׳, דמזוזה שאני, לפי שהוא חסרון בדין פתח, ולא בדין צוה״פ, ראה מקו״ח שם. ובפתחי שערים (שערמאן) על הפת״ז ע ד״ה וראי׳, שבמזוזה צ״ל פתח ראוי לדירה, ואף אם פסול בצוה״פ בפיתחי שימאי, אי״ז כולל אבן נכנס ויוצא.

 

 

#43381