השתלת שחלות
לכבוד הרה״ג וכו׳ שליט״א.
במענה למכתבו, ומצורף בו גם דברי בעל שאילת משה שליט״א, הנה, קטנתי מלהביע דעה בדברים אלו.
אבל חשוב לציין לאידך גיסא, שידוע שהרבה רבנים בדורנו הורו להיתר (נוסף לדברי הפוסקים שבדור העבר, שמדבריהם נשמע להיתר, בעל פרי השדה, מחזה אברהם, אבן יקרה, אמרי יושר, מעשי למלך, מור ואהלות, רע״י שלזינגר, הגר״י קאמעלהאר, ועוד, אלא שלא באו דבריהם בכתובים באופן ברור. ובדור האחרון – בעל בית אבי, משנת יעקב מקאפיש, ציץ אליעזר, ומפי השמועה – האדמו״ר מקאסוב). ועל צבאם – הגאון המפורסם הרב בנימין לנדא שליט״א מטאהש ראש ארגון איי-טיים. וכן נמסר בשם האדמו״ר מהר״א מסאטמאר, ובעל אגלי דבש שליט״א, והגר״נ קופשיץ שליט״א, ובעל שבטי ישראל שליט״א. ומפי השמועה גם בשם הגר״מ שטרנבוך שליט״א. וראה בספרו שו״ת תשוה״נ ה, שיז. ועוד.
אלא שהמתירים אין רוצים לפרסם ברה״ר דעתם מטעמים המובנים, כולל שאין לדרוש בדברים אלו בשוק.
ולמש״כ כאן ע״ד חשש חיתון – מקום להדגיש שבשו״ת שבה״ל (לרבו של השאילת משה) יא, רלו, מפורשת דעתו שא״צ גירות אפילו בתרומת ביצית. וכש״כ בזה.
אבל לאידך, רבו האומרים שדין תרומת שחלות כתרומת ביצית ממש (ודברי הפוסקים הנ״ל פירשו בכמה אנפי, הן במציאות הדברים, והן בהבנת דעתם בהלכה), ושספק גדול שמא בעלת הביצית היא האם, ויש מכריעים כך בוודאות, ומזה – גם שבעלת השחלות היא האם.
ובהיות והתפשט בכ״מ היתר בדבר, הן בנוגע לכתחילה והן – והוא העיקר – שלאחר מעשה א״צ גירות, ומתרבים המקרים שעושים כך בפועל, ובפרט בתרומת ביצית שרבו כמו רבו (שבשחלות לע״ע ת״ל המדובר רק באחד בעיר ושנים במשפחה), ויש שאין פונים אפילו לרבנים לשאול שאלה, בחושבם שהותרה הרצועה (ורק אלה שזקוקים לכסף ופונים לארגון עבור תמיכה שומעים שצריך הכשר ופסיקת רב), ובפרט אצל כאלה שאינם שומרי תומ״צ לע״ע (וידוע בבירור שגם צאצאיהם נטמעים אצל החרדים לדבר ה׳), אין אתנו יודע עד מה מה לעשות לשמור על טוהר קדושת המחנה.
וכנ״ל, חס ושלום לא באתי להכריע כאן. ואצלנו – על הרוב – לא מתירים אפילו הפריית מבחנה מביצית שלה.
ולא באתי אלא להעיר שיש צד שני למטבע.
הוספה לאחר זמן:
מצו״ב תגובה ומענה להערת ח״א שליט״א וכולל בתוכו גם מענה להערת אחד מחשובי הרבנים שליט״א על הנ״ל:
מסכים לגמרי לדבריו.
אמנם, בטח יודע שהסיבה האמיתית שאין המתירים מפרסמים דבריהם ברבים – כמובן – הוא גם מחמת הלחץ מהאוסרים, וגם שלא ילמדו מדבריהם להתיר בקלות.
וכן הי׳ בתרומת ביצית שבמשך הרבה זמן לא כתבו בזה המתירים עד שנתפשט הענין להיתר. ואכ״מ. ואצל חלק מהרבנים שליט׳״א נמצא תשובות המתירים באריכות גדולה. אבל בתנאי שיהא ללא פרסום.
ומה שכתב שהמתירים מתביישים לכתוב דברים שאינם נכונים – הוא חשד בחנם, שהרי העבירו תשובות לרבנים גדולים שיראו דבריהם. ובכלל, למי בציבור הרחב נוגע כעת שאלה זו שצריך לפרסם פסק להיתר. והאם באמת רצונו שיפרסמו דבריהם? אדרבה, הרי בטח מסכים שלא טוב שיפרסמו.
בכל אופן, איני מבין רצונו. לא הבעתי כאן שום עמדה כלל. ודעתי העני׳ מובנת היטב מבין השיטין.
וכל טענותיו בשלילת האסמכתות להיתר נרמזים לחכימין בדברינו.
תשובות האוסרים שצירף ראיתי. ונהניתי מהרבה מהם מאד.
ויראה סוף דברינו ויבין. והכל הולך אחר החיתום.
וכתיבתי היתה במענה למכתב מאחד הרבנים שליט״א שנכתב אלי, שהוא חד סטרי, ויותר כפאשקוויל נדמה, והיזקו מרובה על תועלתו.
ולפחות למען ההגינות צריך להביא דברי צד השני ולסתור דבריהם. ולאו קטלי קניא באגמא נינהו, אף אם אינם צודקים.
נ.ב. בתגובה לכתיבתו, הרבה מהשמות שנזכרו כאן הם פוסקים מפורסמים. וכמובן, כתבתי רק מפי השמועה.
ומה שכתב, ע״ד הבנת הנקרא ע״י מי שאינו ממולח – הרי כתבתי להדיא שלא באתי אלא להעיר שיש צד שני, ושאצלנו אפילו הפריית מבחנה אין מתירים על הרוב.
ובכלל, שאלה זו אינה נוגעת לקורא הפשוט…
ואשאלה אצלו שאלת תם: האם מוחלט אצלו באופן שברור לך כאחותו שאין שום צד בעולם להיתר.
ולטענתו שכל מי שהתיר נסמכים על אחד וכו׳ – יסלח לי לדבר הזה. ולמען כבודו הרם בעיני באתי בדברים דלהלן:
נא לא להגזים בדברי הוות ולטפל דברי שקר על רבנים חרדים לדבר ה׳ מפורסמים. ואם כי מחמת הלחץ זה הדחק מהקנאים, יש רבנים גדולים שאמרו שסומכים בעיניים עצומות על פב״פ שליט״א – אין זה אומר שאין להם דעה מגובשת. ובכלל, האם בחן אותו? מדוע ירד ערכו בעיני כת״ר?
וחוששני שקנאות מעבירה אדם על דעתו. וכשמתחילים להעליל על רבנים יראים ושלמים בתואנות כאלה – יש חשש רציני שתתמעט השפעתו לגמרי בדברים אלו. ומוכרח מאד שכת״ר ישאר עומד בפרץ לגדור פרצות כרם בית ישראל.
ולצערנו, כבהרבה ענינים נעשה הענין שאילה פוליטית, ומהרבנים ששוחחתי עמם הרבה אמרו בפה מלא שאא״פ למצוא מי שיכול להעמיק בהענין כשלעצמו מבלי נטיות צדדיות, והכל תלוי לאיזה חוג משתייכים, ואיפוא עומדים מבחינה פוליטית. והרבה לחץ נמצא בד״ז, הן מצד הקנאים, והן מצד הגבירים, והכסף יענה את הכל. וחבל, שבגלל זה קשה לברר הדבר, הן במציאות והן בהלכה, על בורי׳ לאשורה. וכשמוסיפים בתואנות משונות כנ״ל, הרי זה מקשה יותר על הענין.
ויש כאן באמת סוגיא מורכבת שדורש בירור מעמיק ולא זריקת סיסמאות באויר.
מה שכתבנו על הפריית ביצית – נכתב לרב שלא מאנ״ש שלא יטעה בנוגע להמקובל אצלנו. ואדרבה, מכאן יש ללמוד במכ״ש.
#43241
