Does an indoor swimming pool require a mezuzah?

 

If it is a place that is set aside for non-tznius dress, it is exempt from Mezuzah. The definition of tznius in this regard is if it is socially viewed as overly exposed.

If people dress there tzniusdik, it would be obligated.

 

Sources:

נחלקו המורים בני זמננו בענין זה.

והנה, בכ״מ משמע שגדר גנאי אינו מדיני ערוה אלא מה שעומדות ערומות. וכן הדין גם באנשים שעומדים ערומים (אף דליכא בהו דין ערוה). ומה שטפח באשה ערוה – אינו לנשים אחרות לרוה״פ, והוא רק מדיני הרהור וק״ש (וראה ברשב״א ברכות כד, א בשם הראב״ד, שאסור משום הרהור ולא משום דהוה ערוה. ובפמ״ג עה במ״ז א, דגוף האשה לאו ערוה ממש וכו׳ אלא הרהור. וראה גם שו״ת פנים מאירות א, עד. ומה״ט מהני עצימת עיניים לכמה דעות. וכ״כ בחי׳ צ״צ ברכות ג, א. וגם למחמירים אינו ערוה מצ״ע, ורק שמחמת דין הרהור העמידו בטפח כל דיני ערוה. ומשו״ה לגבי נשים אחרות אין דין ערוה).

ואין טעם לומר, שדין חובת מזוזה תהא תלוי׳ בערוה לגבי אנשים דוקא. ובחדר שאיש ואשתו ישנים לדינא חייב אף שבודאי איכא גילוי ערוה.

וכן מצינו שאין איסור בגילוי טפח באשה כנגד כתבי הקודש – ראה גם שו״ת מחזה אליהו א, ה, ח. גנזי הקודש ד,ט בשם חוט שני ועוד. אבל ראה חוט שני אה״ע כא ע׳ סח שנשאר בצ״ע.

וא״ש שמיכל בת שאול היתה מנחת תפלין בזרוע. ואף למש״כ באו״ז ר״ה רסו, שלמ״ד שאין נשים סומכות רשות אסורה בתפלין שטפח ושער באשה ערוה – מ״מ שאני התם שהתפלין מונחים על הגוף, במקום הערוה.

וראה בדע״ק רפו, ב, בחדר שאשה שוכבת שם ואין כל הגוף ערום ומכסים המזוזה קודם הזיווג דלכו״ע חייב. ור״ל, שגם למ״ד לפטור באיש ואשתו ישנים שם, הכא עדיף שאין כל הגוף ערום. (וצ״ע, שהרי למרדכי ועוד, הובא בב״י רפו, הפטור מחמת הזיווג גופא). ועכ״פ נשמע מדבריו, שכשאין כל הגוף ערום אין טעם לפטור לכו״ע.

ולפ״ז, גם במקום המיוחד לכך, לשהות שם בהעדר הצניעות, אי״ז בגדר גנאי לענין חובת מזוזה.

וראי׳ מבית החיצון של בית המרחץ, שלבושים רק בבגדים תחתונים, ראה פירש״י שבת י, א ד״ה מרחצאות. ובפשטות, גם בנשים הי׳ כך. ועכ״ז חייב במזוזה – ראה מור וקציעה כא. וכ״מ בפמ״ג פז במ״ז ב. משנ״ב שם ז. (אלא שיש שפטרו מדין בית שער למקום גנאי, כשאכן משמש כבית שער. וראה גם אפיקי מגינים או״ח מה בחדושים ח ובביאורים ד, דס״ל שאינה דירת כבוד. והעירו מירושלמי ברכות ב, ג: עד שיצא מאותה רשות של כל אותה מרחץ. ויש שפטרו דס״ל שאינו בגדר תשמיש דירה – ראה הגהות הרד״ל קדושין לג, א. וכ״כ מד״ע בחובת הדר ב, י. והבין כן משו״ת מנח״י ד, פט ואילך. וראה בדע״ק רפו, ד שנסתפק. אבל התם קאי בעומדים שם ערומים בע״ש).

וראה בכל הנ״ל דעת נוטה מזוזה קצא וקצב. (ושם מיירי בגילוי שער. אבל ראה בהערת המהדיר). לבושה של תורה כ. שו״ת ויברך דוד א, קטז. ועוד.

וידוע לי שיש שהוכיחו מזה שפשוט שבבית שהולכות בגילוי שער או שאין לבושות בצניעות חייב במזוזה. אבל אין כאן הוכחה, שה״ז מיוחד לדיור גמור וגם ברוחצות שם חייב בכגון דא. ודברינו כאן מטעם אחר, שהעדר צניעות אינו בגדר גנאי לענין חובת מזוזה. ומ״מ ראי׳ הנ״ל איתא בעיני׳ בבית התבן וכדומה, במקום שאינו דיור גמור, אם מתלבשות שם שלא בצניעות.

אמנם בט״ז יו״ד רפו, ה, שבנשים רוחצות דרך עראי יכניס שם חתיכת זכוכית (וראה מג״א מ, ב. אדה״ז שם ה). ולכאורה צ״ע, דהו״ל ערוה בעששית, והא מתחזיא (וראה במזוזות מלכים יא, יח בהערה קסב שהעתיק דברי הט״ז בשינוי. וראה גם ערוה״ש רפו, י. וכה״ק על הט״ז בברכת הבית נט בשע״ב ו. גם בדעת נוטה מזוזה קמא נשאר בצ״ע. אבל ראה בהערת המהדיר לשם).

וצ״ל דמיירי ברוחצות שם אבל לא ערומות. וכ״כ לפרש במקדש מעט שם יב. וכ״כ ביד הקטנה מזוזה ג, יג עייש״ה. (וצע״ק שם ב, ה. וי״ל). וראה בית ברוך בקונטרס המזוזה קט בהערה.

ונראה שאין כוונת המקדש מעט שמתכסות בעת הרחיצה בסדין, שדוחק גדול לומר כן. גם לא נהירא לומר שהמזוזה מכוסה בעת הרחיצה בלא״ה, והזכוכית היא רק מחמת הזוהמא. אלא הכוונה שרוחצות רק חלקי הגוף, כפני׳ יו״ר, וכל הגוף רחצו בבית המרחץ. ויתכן גם שרוחצות בכלי. וממילא אינן ערומות לגמרי. וכ״כ ליישב מד״ע בלבושה של תורה יט, ב.

אבל בב״ח שהביא בש״ך רפו, ח שאא׳״פ לרחיצה אא״כ היא ערומה. וי״ל שאינה ערומה לגמרי.

[ויש שכתבו ליישב דברי הט״ז באו״א שכשהמזוזה גבוהה י״ט א״צ כיסוי לערוה מן הדין. ואכ״מ].

ועכ״פ מבואר שג״ז גנאי, אף שאינה ערומה. ולפ״ז ברוחצות בקביעות ומיוחד לכך, ליפטר. (אלא שבלא״ה צ״ע בדברי הט״ז, דהא בדיור גמור לא נפטר גם בגנאי ממש. ודוחק לומר דאתי להשיטה לפטור בחדר שאיש ואשתו ישנים. ואולי סבר שרחיצה בקביעות גרע טפי. וראה מקדש מעט שם יג).

ונראה לחלק בין גדרי ראיית המזוזה טינוף וערוה, לדין בית מיוחד לגנאי, שגדר גנאי לענין פטור – היינו במקום ערוה ממש וכשערומים לגמרי. וכן מורים כו״כ מגדולי ההוראה. וראה מילי דברכות פישר ע׳ רנח. ועוד.

ואף שלפעמים איכא גם גילוי כל הגוף בשעת פשיטה ולבישה, מ״מ אי״ז בקביעות.

אמנם, לכאורה כשלבושות בפריצות גדולה, וכמנהג העמים רח״ל בבריכות שחי׳, מדוע לא נאמר שג״ז גנאי גדול. וצ״ע לומר שצ״ל דוקא מקום ערוה ממש בצמצום. ומצאתי בדעת נוטה שם קנט, שכתב לפטור כיון שעומדים קרוב לערומים. ולכאורה כוונתו כנ״ל.

ויש להמתיק, עפמ״ש בשו״ת מהר״ם שיק או״ח סז ד״ה מיהו באמת, לחדש בגדר מקום גנאי, שכשהמחיצות הן להציל עצמו מגנאי, שהגנאי יהא רק באותו מקום, ל״ה דירת כבוד. אבל כשנעשה לשמור על האדם ולהגן עליו או לכבודו מיקרי דירת כבוד (עיי״ש בנוגע לרפת בקר, שלכן חייב במזוזה, שהמחיצות לשמור על הבהמה, ולא נחשב דירת גנאי). ומכיון שכן, יש לדון בבריכה, שהמחיצות הן למנוע שלא יראו פירועו אפשר דל״ה דירת כבוד. אלא שלפ״ז גם בבית החיצון יהא פטור. ובכלל, משמעות הפוסקים שכתבו בחיוב ברפת בקר מחמת דלא נפיש זוהמא, משמע שלא כדבריו.

 

#21964

#43201