Shabbos Candles in Different Location than Meal
Question:
I am in Crown Heights with a group of CTeen. The program tonight starts at 4:15 (before plag), and continues with candle lighting, some sessions and then the Shabbos meal. My girls and my sister who is their chaperone will not be joining the meal and will be coming back to their hosts for the Shabbos meal. Can they light Shabbos candles at the program location with everyone else although they are not sleeping or eating there?
Answer:
No, they should eat at least something there. Alternatively, they can light at their host.
Sources:
בשו”ת מהרי”ל ובמג”א רסג, טו הו”ד בשוע”ר שם סעיף יא – שגם אם השמש משתמש שם שום דבר מצרכי אכילה לאור נרותי’, ש”ד. אבל בהמשך הסעיף כתב אדה״ז, שכש״כ אם יכולה להשתמש בעצמה. ומשמע דהכי עדיף. ועוד יותר, שהביא מהעו״ש שם ד, שיותר טוב לא לסמוך ע”ז ושידליק הבעל וכו’. ולא מפורש איזה ריעותא איכא בגווה. (ולהעיר שבמשנ״ב כא השמיט ד״ז. ועמדו בזה).
ויתכן לפרושי שבביהכ״נ שאני שאפשר שאין נהנים כ״כ, ולכן אינו לכתחילה. ובהכי יתיישב שבמג״א טו כתב אין למחות, דקאי בביהכ״נ דוקא. משא״כ שם כא. וראה אדה״ז שם יד בסופו ממג״א כא. וראה שם י. ודוחק.
וקשה לומר שהוא מטעם דלא סגי מה שהשמש משתמש שם, שהרי גם באופן שהיא עצמה משתמשת כתב שיותר טוב שידליק הבעל. ועצ״ע וביאור.
ומ״מ אפשר דביהכ״נ עדיף ממק״א, לפי שמיוחד לכולם, גם לה. ודוחק.
אמנם, שם לא נזכר דמיירי בתוספת אורה. ואפשר שמדליקה – ואחרים אין מדליקים – נרות ביהכ״נ. וגם אין הכרח דמיירי בכמה נשים המדליקות. ובפשטות ממש״כ שהשמש משתמש לאור הנר, למשוך יין מהמרתף, משמע דליכא שאר נרות. ואינה מדליקה לתוספת אורה לחוד. ובשו״ת פנים מאירות א, סט מבואר דבביהכ״נ לא מהני הדלקה של תוספת אורה. וכן בשו״ע אדה״ז שם יד, שיש כמה נשים, מתפרש שפיר שכל אחת מדליקה במקום אחר.
וי״ל בסגנון אחר, דשאני כשמשתמש בעה״ב שאורח מברך מדין ערבות, משא״כ כשבעה״ב בעצמו מדליק שם. וראה גם ברכת הבית מה בשערי בינה טז.
ומדין סומא במג״א ט ואדה״ז יב, משמע דלא מהני, שהרי הטעם רק מחמת שהיא נהנית. ועוד, שכשאוכלת עם אחרים שהדליקו אינה מברכת. וצ״ע מש״כ לדייק איפכא בשו״ת צי״א ט, לב, ו. ואפשר שר״ל שסומא מברכת גם כשאין אחר שם ונמצאת לבדה (וכ״כ בקיצור שו״ע עה, יג. תורת חיים סופר רסג, יז. שו״ת בית הלוי א, יא במפתחות. אלא שטעמו באו״א. והארכנו בדעתו כאן. ובשש״כ מג הע׳ נג שבנמצאת לבדה אינה מברכת), והטעם כמו בברכת יוצר המאורות, שגוף הענין שיש אור מועיל לסומא אלמלא היו שם אחרים. ולכן אאפ״ל שהטעם משום הנאת אחרים. ועכ״פ, משום תוספת אורה – ודאי לא מהני מה שאחרים נהנים.
ואפשר דסומא שאני שהיא אינה נהנית כלל והוא רק מחמת שלא יכשל. אלא שגם באופן שמדליקה במקום שאינה נמצאת שם אינה נהנית כלל, אא״כ נאמר דהנאה לרגע סגי. וראה אצלנו שם. וי״ל דסומא שאני שכל חיובו מעיקרא רק משום שלא יכשל, ולכן אינו יכול להדליק להנאת אחרים, שאין על סומא גדר מחוייב בדבר לענין זה, משא״כ במי שמחוייב בדין הדלקת נרות משום הנאה, והיינו שיש חובת הגוף דהדלקה, שפיר יכול להדליק גם עבור הנאת אחרים. וי״ל בסגנון פשוט שלסומא אין שום שייכות עם התוספת אורה. וכ״ז דחיק ואתי מרחיק.
אבל, לאידך, צ״ע במג״א כא, דקאי באכסדרה שאורה רב, ראה לבושי שרד ופמ״ג למג״א שם. אלא שבפמ״ג מגי׳ במג״א שם, עייש״ה.
והנה, אדה״ז רסג, י התנה שעדיין לא הי׳ שם. אבל אינה ראי׳ גמורה, דהתם הוא לדברי הכל, והיינו גם למ״ד שאין מברכים על תוספת אורה.
ויש שכתבו לחלק בין תוספת אורה גמור במקום חשוך קצת להוספת שמחה יתירה. או בין נרות שבירכו עליהם לשאר נרות.
וראה קובץ גינת ורדים סאטמאר יח. פרי שמעון חנוכה ע׳ סט ואילך. גביע הכסף זילבר ע׳ קנא. זכור לקדשו לאבין א, יד, ט. הליכות השבת גורדון למג״א טו – ע׳ שצז. משנה אחרונה על משנ״ב יד – אות כג. קובץ זרע יעקב מא ע׳ שטז ואילך. שם נא ע׳ קסח. פעמי יעקב אלול תשע״ו. והנלפענ״ד כתבנו.
#40955
