If an Ashkenazi is davening in a Sephardic minyan should he stand or sit for kaddish?

 

If he normally stands as brought in the Rama, he should stand even when davening in a Sephardic minyan. This is provided it doesn’t stand out too much and it does not appear as arrogance.

 

Sources:

אין לישב במקום שנוהגים לעמוד, ראה דרך ארץ רבה ז, שלא לישב בין העומדים. וכ״כ בעניננו בשד״ח פאת השדה מערכת ב, כט. שו״ת אול״צ ב, ה, ט.

אבל איפכא במקום שנהגו לישב והוא עומד, ליכא למיחש, כיון שאין מנהג שם בדוקא לישב אלא שאין קפידא לעמוד, וכשעומד אינו משנה מהמנהג בהדיא. ועמידתו אפשר לתלות בכמה טעמים. ולאו דוקא מחמת שרוצה בדוקא לעמוד.

ומשום לא תתגודדו, לכמה דעות ליכא בדבר שהוא מנהג – ראה בכיו״ב שו״ת מור ואהלות אהל ברכות והודאות נב. שד״ח כללים מערכת ל׳ כלל עט ד״ה ומה שכתב. וכ״כ בנדוננו בשאלת רב א ע׳ קסט. וגם למ״ד שבמנהג איכא משום לא תתגודדו, וכפס״ד המג״א תצג, ו ואדה״ז שם ז – היינו במנהג שיש בו איסור, ראה פס״ד להצ״צ או״ח רלו – ח, ב, והשלמת הענין בכתי״ק, שנדפס בקובץ יגדי״ת, ושוב בהערת המו״ל בסו״ס פס״ד, ובשו״ת הצ״צ מהדו״ח או״ח ב, פה. אבל העיקר כנ״ל שבכ״מ אין המנהג בדוקא בישיבה. וראה בכעי״ז בהנסמן באג״ק הבע׳ צד.

ועוד שזהו רק אם מתראה שעושה כן לפי שכן ראוי לעשות ולא משום חומרא בעלמא – אדה״ז שם. וכיון שכל הדעות סוברים שיוצא בעמידה או בישיבה, אין כאן לא תתגודדו, ראה עד״ז בשו״ת משיב דבר יז. ועוד.

וליכא משום מיחזי כיוהרא, נוסף לכמה טעמים הנ״ל, לפי שאינו משום חומרא, אלא שתלוי במחלוקת הפוסקים – ראה בכעי״ז בפתח הדביר או״ח קמו, ג לגבי קריה״ת. ודלא כקול אליהו ח. וכ״כ כמה אחרונים להשיג עליו – ראה אמ״ב או״ח יג, ד. ווי העמודים על היראים עמוד היראה לו, י. כה״ח קמו, כב. ולענין קדיש, בשד״ח מערכת הב׳ שם. ד״ה וכאשר.

ועוד איכא בנדוננו, שהעמידה היא ממנהגא, וכו״ע יודעים שמנהגו באו״א – ראה עד״ז מור ואהלות שם. וכנ״ל משד״ח מערכת הל׳ שם.

ומש״כ בשו״ת רב נטורנאי גאון או״ח כט, לענין קדיש, למעבד כוותהון ולא למיהוי בוליט מן כולי׳ ציבורא – אינו דומה, דהתם מיירי כשבולט דוקא. ועוד, שאינו דומה לזמנים ההם, שבימינו שיש חילוקי מנהגים, ומקומותינו בגדר לקוטאי שנתקבצו כולם במקום אחד, ליכא כלל למיחש להא מילתא.

 

#39040