בורר בדברים לחים

שאלה:

ב”ה
ליל ששי ערב ר”ח תמוז ה’תשפ”ד

כב’ ידידי הגה”ח מוהרי”י שליט”א

אבקש מכת”ר, אם יוכל למצוא הזמן להשיבני דבר על אשר נשאלתי היום – והוא:

שמקופיא נראה דורש עיון וביאור, בשוע”ר בסי’ שי”ט בדיני הבורר:

דהנה בסעיף י”ד כותב: “ויין מגיתו כל זמן שהוא תוסס, טורף חבית בשמריה ונותן אפילו לתוך המשמרת. מפני שכל זמן שהוא תוסס עדיין לא נפרשו היין מן השמרים יפה יפה – וכל היין כגוף אחד הוא, ואין כאן בורר אוכל מתוך פסולת”.

ולכאורה מטעם זה עצמו, אוסר להלן שם בסעיף כ”ה, שכותב: “..אם נתן הקום בתוך כלי גמי ומי החלב נוטפים מתוכו הרי זה תולדת בורר אוכל מתוך הפסולת ע”י נפה וכברה וחייב. ואף על פי שהקום והחלב שניהם מין אוכל אחד ואין כאן פסולת כלל, אף על פי כן הואיל והם דברים לחים שהם מתערבים יפה והוא מפרידן – יש בזה משום בורר כמו במפריד אוכל מפסולת”.

מענה:

בעיקר הדבר, כבר הקשה כן באבן ישראל שבת ח, יב.

ונראה, שהשמרים אינם לחים. ול״ש סברת המ״מ. וראה אצלו בשבת כהלכה טו בביאורים א לענין סחיטה.

ועוד זאת י״ל בדוחק, שבמחבץ אפשר שכבר פירשו זמ״ז קצת ומ״מ מחמת שמתערב יפה איכא תיקון בברירתו, משא״כ כשהוא כגוף אחד ממש.

ועוד חילוק, שלענין היין הרי השמרים הם כגוף אחד לגבי יין, דהא מישתתי הכי. אבל לגבי גבינה – הרי מי החלב מפריעים.

ואפשר גם שבמשמר באמת אא״פ להפריד לגמרי השמרים כשהוא מגתו. גם י״ל שאי״ב תועלת להפריד מחמת שראוי כך עם או בלי שמרים, ול״ש בזה בורר. עוי״ל, דשאני שמרים שמצ״ע א״ר לאכילה, ורק בתוך היין, ובכה״ג מותר גם בדברים לחים שהוא גוף אחד ממש. ויש שכתב שבמחבץ פנים חדשות באו לכאן. ול״מ כן במ״מ, וכן לא בשו״ע אדה״ז.

ובתהל״ד טו הקשה על כללות ההיתר דמישתתי הכי.  וס״ל שבדברים לחים אסיר אף בראוי לאכילה. (ראה שם ז), ועיי״ש, שתי׳ שהאיסור בדברים לחים רק כשהנברר א״ר לאכילה בתערובת רק כשהוא לעצמו. וצ״ע שבמחבץ ראוי הוא כך.

וראה פרדס יצחק גורדון בורר בבירורי הפרדס לו, ד ע׳ 1618. שם עח, ה ואילך. – ע׳ 2232.

 

 

#36179