« go back

א. האם מותר להשקיע במניות של ישראלים שאינם שומרי שבת?    ב. האם מותר לקנות מניות של גוי שמוכר טריפות (ויכול להיות שימכור לישראל שאינו שומר תומ”צ)?    ג. האם יש בהשקעות בכלל איסור ריבית?    ד. האם יש ספר או מאמר שכבוד הרב מציע על דיני השקעה?

 

א. בעייתי.

ב. אפשר.

ג. אם יודע בוודאי שמלווים בריבית בעייתי.

ד. יש אתר שלם בנושא – של מכון כת”ר – באתר הנ״ל נראה שנוטים יותר לקולא בהרבה פרטים. וראה במקורות כאן.

 

מקורות: 

נחלקו האחרונים בגדר בעלות המניות – בשו״ת מהר”ם שיק יו”ד קנח, מהרי״א הלוי ח”ב סי’ נד (הובא ברשימות דלקמן), ומהרש”ג יו”ד ג, ה, צפע״נ וורשא רלא, כתבו שהינה אישיות משפטית נפרדת ואינה מוגדרת כבעלות. אך במשנה הלכות ח”ב סי’ קב, אג”מ ח”א אבה”ע סי’ ז, (וראה אג״מ ב, סג) ומנח”י ח”א סי׳ ג. א דחו את זה והבינו שהיא בעלות גמורה. וראה גם מהרש״ם א, כ. מנחת שלמה א, כח בסופו, וכן גם רשימות חו׳ קסא, שתמהו על שיטת מהרי״א הלוי. (וראה הנסמן שם. כן להעיר מכו״כ מכתבים ושיחות קודש בנושא הבאנדס). אמנם, באג”מ ומנח”י הגבילו באם יש להם זכות הצבעה בזה. ויש שכתבו שרק אם יש לו רוב מניות (או שרוב המניות של יהודים).

ועפ”ז פשוט שיש להחמיר לכתחילה שלא לקנות מניות בחברה מחללות שבת שעי”ז נכנס בכמה בעיות של מסייע לדבר עבירה, הנאת מלאכה בשבת. ועוד.

ולגבי איסור מסייע – אין נפק״מ אם ה״ז בעלות גמורה או לא. ועוד, שיתכן גם חשש לפני עור דאורייתא, שאף שבאם אפשרי שהלה יעשה העבירה בלעדיו (חד עברי דנהרא) אינו עובר רק משום מסייע מדרבנן, הרי שאם כלל המשקיעים (או רוב המשקיעים, חלק ניכר) הם יהודים נמצא שאיך שיהי׳ מוכרחים לסיוע של יהודים, ולדעות מסויימות ה״ז לפני עור דאורייתא (תרי עברי דנהרא).

ואף שיש כמה צדדי היתר להמקילים (סיעוע שלא בשעת האיסור, בדרבנן יש ברירה דהיינו שאומרים שכסף שלו הוא עבור הנעשה בחול, שאינו מסייע בנתינת גוף האיסור רק בממון, מסייע במומר בדרבנן, וראה אצלנו בהלכה יומית אות תשכח ובמ״מ לשם בגדרי מסייע בארוכה) – מהראוי להחמיר, כיון שלא כל צדדי ההיתר מוסכמים אליבא דכו״ע. וגם יש בהם כו״כ תנאים ופרטים. וגם כאמור שיש מקום לחשש דאורייתא. ועאכו״כ להסברא שיש גדר בעלות ממש.

אמנם, בגויים מוכרי טרפות אין איסור של לפני עור, שלגויים אין איסור שלפני עור (עיין מנח”ח מצוה רלב) ועוד שהוי ס”ס (עיין בשו”ת משנה הלכות שם) וגם איסור סחורה בדברים האסורים יש להתיר דהוי כנזדמנו (עיין משנ”ה שם). וראה גם שו״ת תשוה״נ א, תכט. ואם מוכרים איסורי הנאה – יל”ע.

וע”פ הנ”ל, גם בריבית יש לאסור. וראה אג״ק כא ע׳ קמח. (ועיין שו״ת מנחת אשר ח”א סי’ קה). [באג״ק יד ע׳ רפב מיירי להפקיד בריבית בבנק שיש בו כספי חסכון של יהודים. אבל בפוסקים המצויינים שם דנו גם בנוגע לבנק שיש בו מניות של יהודים. וראה העו״ב תתקצו-ט בכהנ״ל].

וראה גם הנסמן כאן במקורות:

Do we make a Bracha when we Toivel vessels nowadays? I heard that because the owner of the company of utensils may be a Jew, so we do not make Bracha out if this concern? (Unless we know for sure it is owned by a non Jew) Please explain. 

 

 

#3609

 

This Q&A is brought to you by:

An anonymous partner in appreciation of the Bedatz of Crown Heights and of AskTheRav

 


Add Comment

Your Email address will not be published