ראיית נכרי ביין מבושל
שאלה:
שמעתי פעם בשם א׳ מחשובי הרבנים ז”ל שלמנהגינו שמקפידים על יין שראה נכרי אין בזה נפק”מ אם היין מבושל או לא. ורציתי לדעת אם נכון הדבר?
מענה:
המנהג אינו כן.
מקורות:
וח״א העיר שבטעם החומרא נזכר שסתם מחשבת גוי לע״ז, ראה בשל״ה בשער האותיות אות ק מערכת קדושת האכילה (אות טו – במהדו״ח) בשם טעמי המצות לר״מ הבבלי ל״ת שמ. וא״כ מקום להחמיר גם במבושל. אבל, שוברו בצדו שהרי כלשון הזה מצינו לגבי נגיעת גוי, ראה רמב״ם מאכ״א יא, ד ועוד. ועכ״ז, האיסור רק כשאינו מבושל. ודון מינה.
ואף למחמירים ביין בכלי סתום (וראה שו״ת זבחי צדק החדשות קסה – להקל. דובב מישרים א, קכד – שמ״מ חסידים ואנשי מעשה מחמירים גם בזה. והעירני ח״א שסברתו להקל מחמת ראי׳ ע״י זכוכית, וה״ר מבדיקת חמץ באור החלון, והריכבר כתב בדע״ת תלג, א ויו״ד יא, ג (והב״ד בדרכ״ת שם ג) בשם כתבי הדע״ק, וראה דע״ת יו״ד א, נ, דשאני זכוכית שלנו שהוא זך ודק. וראה פת״ש חו״מ קנד, ט. והובא להלן בדובב מישרים שם. וא״כ איכא טעמא רבה להחמיר. אלא שכבר העירו שהפוסקים העתיקו דברי המג״א ללא שינוי גם בדור האחרון – ראה משנ״ב תלג, ז ושם מג. ערוה״ש א. כה״ח ט. ועוד. ולהעיר מקצוה״ש צט בבדה״ש ו. וראה בארוכה קובץ בית אהרן וישראל נה. ואכ״מ. ועוד בענין יין בכלי סתום – ראה גם דברי יחזקאל החדש ע׳ שצ. הליכות חיים שבת ע׳ עד. וראה שו״ת אגורה באהלך עולמים ב יו״ד קנו, בסופו) – יש להקל במבושל, שא״ר כלל לניסוך. ודלא כשו״ת תשוה״נ ב, תא שנסתפק.
ולהעיר מסברת שו״ת הר צבי יו״ד קיא שההיתר דמבושל הוא רק ביין של ישראל ונגע בו גוי, ולא בסתם יינם. וחלקו עליו כו״כ.
#36052