Is a ברכה made during בין השמשות counted towards the מאה ברכות of the previous day or the next day?

 

There are different opinions about this. The main approach seems to be that only from Tzeis counts for the next day.

 

Question 2:

Does that mean that if one davens מעריב before צאת, those ברכות will count for the previous day?

 

Answer 2:

This question is independent of the previous issue. Say one davened Maariv after Pelag, but before Shkiah, there is a disagreement whether it counts for the next day. The prime position is to count the Maariv for the next day

 

Question 3:

So Brochos made before Tzeis do not count for the next day, but an early Maariv does.

What about Brochos made after an early Maariv but before Shkia/Tzeis (for example he drinks water after Maariv, or on Friday after taking in Shabbos early he makes Kiddush before Tzeis)? It would seem a bit strange if the Maariv counts but not the brochos made after Maariv.

 

Answer 3:

In that case, they would also count.

 

Sources:

א. כ״ה בכ״מ. וכהל׳ (בסדה״י אחר תפלת ערבית. סידור יעב״ץ. ועוד). מתחילת הלילה. וכן מוכח מזה שביו״כ מצרפים נעילה (שהרי מנין הברכות ביו״כ מועט) אף שמאריכים עד צאה״כ. ולא הזהירו בדבר הרגיל. וכ״ה בשו״ת בצה״ח ד, קנה. ועוד. וראה הליכות שלמה כב, בדבר הלכה מב שנסתפק בביה״ש. (אבל הנ״ל סברי שבמתפלל מבעו״י נמנה לחשבון היום, וכדלקמן).

ב. והרי בזמנם נהגו להתפלל מבעו״י ולא העירו בדבר הרגיל. וכן הכריעו בשו״ת שבה״ל ה, כג. ועוד. ודלא כשו״ת בצה״ח שם.

ג. וכדמוכח מברכות ק״ש שבערבית גופא, אף שהעיקר כהאומרים שמפלה״מ אינו חשוב כלילה אלא לענין תפלה (אדה״ז תפט,יב). ונהגו להתפלל מבעו״י ואמרו ק״ש בברכותי׳ ובפרט בשבת. וגם אכלו בע״ש מבעו״י, ומ״מ נמנו במנין הברכות. (אבל להעיר מסידור יעב״ץ אחרסעודת ליל שבת שבחשבון הברכות כתב ע״ד הסעודות אם אוכל כולן כהלכה אחת בלילה ואחת ביום. ויל״ד). ובכלל, משמע בפוסקים או״ח מו, שבקל אפשר להגיע למנין מאה ברכות (וראה שיחת חיי״ש תנש״א). ולא מצינו בשום מקום שבאופן הרגיל – שהתפללו מבעו״י – צריך השלמה. וכבר העירו מנז״ש או״ח מו למג״א ח, בטעם שאין ברכהמ״ז שבסעודה המפסקת בכלל מאה ברכות דיו״כ שעדיין לא קיבל יו״כ עליו. ומוכח דאל״ה היו עולים למנין (אף שאינו מחמת היום). ולאידך, ברכת שהחיינו דליל יו״כ בכלל מאה ברכות (מג״א שם), אף שהוא מבעו״י (שהרי לא חילקו בדבר. ועוד שבמג״א תריט, ד דמה״ט אינו שותה שבברכת שהחיינו קבלי׳ עלי׳) . ומ״מ, יל״ד קצת, שחילוק בין קבלת תוס״ש ויו״ט לערבית גרידא.

 

 

#34966