Can one make a Sukkah under a gazebo?

 

Question:

Can u make a Sukkah under a gazebo that has metal/aluminum slats that open and close. The slats are not 3 tefachim apart. I am attaching pictures of the structure.

I have seen this:

What are Halachic considerations when going about using a pergola as a Sukkah?

The question however here is, if you can make a Sukkah UNDER the pergola. The slats of this pergola are metal slats and close automatically in the rain.

The person wants to know if he can construct the Sukkah inside this pergola and the schach will be below the slats that cover the pergola as illustrated in the picture.

 

Answer: 

If the width of all the slats combined in the upright position would total 12 inches, it is not valid.

כיון שאומרים לבוד – ראה שוע”ר סי’ תרכו סי”ד. וראה כאן:

Regarding a Sukkah, the cross beams in the picture below are more than 3 Tefachim apart…

 

Follow-up Question:

As explained in the link, there is a difference when the Schach is on top. In such a case, we don’t say Lovud and the Sukkah is kosher.

What if the schach is on top of the pergola, but not touching the slats under it, do we still say Lovud, and it connects all the slats and has to be less than 12 inches?

Would the rule of not saying Lovud apply even if the schach is not between the slats or touching the slats on top? From the Alter Rebbe in siman תרכ”ו סעיף יד it seems that the schach must be between the slats. The lashon is

בחילת הסעיף הוא אומר שאם מסכך על גבי העצים או הקורות אע”פ שהן סמוכין . . בפחות משלשה טפחים ה”ז כשרה ואין אומרים כאן לבוד . . שכיון שסכך כשר מונח בין עץ לחבירו הוא מפסיק ביניהם שלא יצטרפו ואין אומרים לבוד אלא א”כ אין שום דבר מפסיק בינתיים

 

Answer:

Some learn like that. There is room for those who wish to be Machmir. On the other hand, there are strong grounds for leniency.

 

Sources:

פשטות הפוסקים שסתמו הדבר שלא לחלק. ובב״ח שהחמיר קאי במסכך ע״ג הלטי״ש, ועלה כתב במג״א תרכו, ו ואדה״ז יד שא״צ להחמיר (ובדוחק י״ל שבמסכך בעלים וענפים ה״ז יורד גם ביניהן. ואולי סגי במה שנסמך על הלטי״ש. ולהעיר מלשון הפמ״ג בא״א שם: על גבי קני הלטי״ש וביניהם). ועוד שבמג”א שם הביא ראי’ משפודין בסוכה טו, ב, והתם אם היו נתונין ערב נותנן שתי, ונמצא שהוא על גביהן. וכ״מ ברש״י סוכה שם. ואולי אכן דעת הב״ח לחלק בהכי, ולא תיקשי לי׳ משפודין, דהתם מיירי שנתחב ונופל בין השפודין. ודוחק. ונראה דמהני לבוד לומר שהסכך כשר נמצא ביניהן. ובשעה״צ תרכו, כה היקל בסכך כשר על גביהן מטעם אחר, מדין חבטן וע״פ הרמ״א שם א. לאידך, להעיר משו״ת חכ״צ נט, שצ״ל דבר ממשי ביניהן. ויל״ד. וראה שו״ת אז״נ ו, נד.

ויתר על כן בשו״ת עמק התשובה א, צו, ושם שם ט, ע ואילך (ודברי השואל נדפסו בקובץ אור ישראל חו׳ נג, ראה שם בארוכה) שהאריך להוכיח שגם מתחתיהן מהני להפסיק. והנת׳ באדה״ז תרכו, יג – היינו מדין סכך פסול ולא משום לבוד.

(ובאמת, אמינא טפי, שיש מקום לומר, דאדרבה גם לדברי הב״ח דהחמיר משום לבוד היינו רק במסכך ע״ג הלט״ש אבל מסכך תחת הלט״ש אפשר דליכא חשש משום לבוד להחמיר. ודוק היטב בלשונו שכתב לדין לבוד רק בסו״ד, ואסיפא קאי במסכך מעליהם. וכן מדוייק בשו״ע אדה״ז שהביא הסברא לחוש מדין לבוד רק בסי״ד ולא בסי״ג. ומתרי טעמי, חדא שבמסכך תחת הלט״ש אין בלט״ש תועלת להיות מיצל על הסוכה, וסכך כשר גופא מועיל לצל, ואין לבוד עושה צל. ועוד, שבמסכך מעליהם מיירי שאין הכשר סוכה והסכך כשר צריך לבטל הצל דהלט״ש. ויש לבאר שפסול סוכה תחת אילן דכמאן דליתא הוא, שאין הסכך משמש כלום, ול״ש כאן לבוד, שבמציאות הסוכה מצ״ע צלתה מרובה. ועוד זאת, שכיון שהחסרון הוא מה שהלט״ש מבטל סכך כשר שמתחתיו, והרי בין הסכך שנתבטל יש גם סכך כשר ממש שלא נתבטל, ושוב ליכא לבוד. ובהכי א״ש שבכל הפוסקים סתמו הדבר בנוגע סוכה שתחת אילן ולא נחתי לדין לבוד. וכן בשו״ת גוו״ר ד, ח ובית יהודה עייאש או״ח יז לא נחתי לדין לבוד בסוכה שתחת רשת. ובט״ז תרכו, ד החמיר במסכך תחת הלט״ש ויש פחות מג״ט בין הלטי״ש מטעם אחר. אבל למעשה כמה אחרונים חששו גם בזה מדין לבוד – ראה בבכור״י שם, ח, ומשנ״ב שם יז וכה״ח שם לא ולב ועוד. (ואפשר שבבכור״י חשש רק במונחים לאורך כל הסוכה, וממילא מחמת חשש לבוד דינו כמחלק הסוכה לשנים, אבל לא לדונו כסכך פסול שלא לישב תחתיו, כיון שמציאות ראשו ורובו תחת סכך כשר). וכבר כ״כ ריא״ז בשלה״ג סוכה ט, ב. ולדידי׳ איפכא הוא, שבלט״ש למעלה מהסכך, וגם יש ג״ט בין לט״ש לסכך, פוסל כשאין בין הלט״ש ג״ט. אבל כשהסכך סמוך ללט״ש, דינו כחבטן. ושו״ר כדברינו בדעת הב״ח בכמה אחרוני הזמן – ראה דרכי שמואל אהלות ב ע׳ ט. שיעורי ר״ד אוסטרן סוכה ע׳ עט. פתחי סוכה שניידר לט. דרכי ברוך קמפה סוכה  ע׳ שלט ואילך. עשה חיל ויטן דברים ה ע׳ רפ. וראה שו״ת אז״נ ו, נד. סוכת שלום עמ״ס סוכה י״ל ע״י ישיבת אהבת שלום ע׳ קצ ואילך).

וראה מעשה כהן א ע׳ תנא בשם הגרח״ק דס״ל שהסכך כשר צ״ל דוקא ביניהן.

ולפעמים, כגון בחבלי כביסה וכיו״ב, חזי לאצטרופי סברת שו״ת מנח״ש א, צא, יט, ע״פ הריטב״א עירובין י, ב, שבדבר שעומד להיות פתוח ל״א לבוד. אבל אינו שייך בנדו״ד.

 

 

#30282