How Long after going to the bathroom can one say Asher Yatzar?

 

According to most poskim, there is no time limitation.

One should ideally say it right away. One should at least not push it off beyond half an hour, or at most 72 minutes

 

Sources:

נחלקו הפוסקים, ובשו״ת מהר״ח או״ז קא, שלא שמעתי ממורי הקדוש זמן לזה. ובלבוש רסי׳ ד, שאפשר לברך בסוף הלילה על הטלת מים בתחילת הלילה. (וראה מה שהוכיח מזה במאסף לכל המחנות ז, יא). וכ״ה בבית דוד ג.

ובברכ״י או״ח ו, ג הביא כל הדעות, והכריע שמספק אם עבר זמן מה לא יברך, וראה שם שהביא השיעור פחות משעה אחת. ובחסל״א פאפו ז, ג ובבא״ח ש״א ויצא יב ועוד – לא לברך אם עבר יותר מחצי שעה.

אבל הרבה פוסקים סוברים שאין הגבלה. וכ״מ בפמ״ג ז במ״ז ב דכל היום זמני׳. וכ״כ בא״א ז ד״ה מדברי שמברך כל היום. ובסידור דרה״ח אונן רמז, ב, הובא בפת״ש יו״ד שמא, ה, לענין אונן, אפילו כל היום. וכ״פ בקיצור שו״ע קצו, ג.  וכ״מ בכ״מ.

ויש שחילקו בין אם נתאוה שוב או לא.

אמנם מצינו בריטב״א פסחים מו, א שאע״פ שמאחר ברכת אשר יצר יותר מפרסה אין בכך כלום כי היא ברכת השבח. וכבר כתבו דאין הספק באו״ז (ויש שהעמיסו דברירא לי׳ מילתא. אבל במנחת פתים ועוד דספוקי מספק״ל) מוציא מודאו של הריטב״א, אף שמדבריו מוכח שהי׳ סבור דלעיכובא הוא לברך בסמוך. (ובשו״ת יחו״ד ד, ה הביא משם הריטב״א לברך רק עד פרסה. ואינו, שהרי כתב להדיא שגם במאחר אין בכך כלום מחמת שהיא ברכת השבח. וכן מפורש בריטב״א תענית דלקמן. ויש שכתב לדייק מסו״ד ״עד פרסה אבל לא יותר״. ויותר נראה, דקאי לכתחילה ש״נתנו לו רשות לאחרה כדי שיטול ידיו במים עד פרסה״, אבל בדיעבד גם אח״כ מברך. או שכוונתו רק על נט״י שלא הטריחוהו בכך. וראה שו״ת עט סופר דלהלן. דברות יעקב דהאן א, ב. בירור הלכה זילבר תנינא או״ח א, ז – ע׳ מד. ועוד. וגם בהלכה ברורה יוסף בשו״ת אוצרות יוסף יט כתב בדעת אביו היחו״ד שלא נתכוון להוכיח מריטב״א שלא לברך אחרי פרסה, עיי״ש שנדחק). וכ״כ הריטב״א בתענית ו, ב, במה שמאחרין לברכה בביהכ״נ שאפשר להם לשהותה. וכ״ה לענין ברכת הגומל, בריטב״א ברכות נד, ב, שאפשר לברך גם אחר ל״י. וכן הדין שמברך כ״ז שירצה. (וראה כסא אליהו ז שהביא ראי׳ שם). וגם לרבינו יונה שהביא בב״י או״ח ריט (מהרשב״א שהביא משמו)  שלא לברך ברכת הגומל אחר ה׳ ימים – הרי בברכת אשר יצר כתב בס׳ היראה להמתין עד התפלה.  (ול״ד לברכת הגשמים דס״ל לריטב״א תענית ו, ב, שזמנה רק כל אותו יום או כ״ז שלחלוחית הגשמים נראית בארץ. ויש לחלק).

ולכאו׳ כיון שהעיקר שהיא ברכת השבח אין הגבלה בדבר, ואסברה לה בברכ״י או״ח ו, ג, להליץ עלהלבוש הנ״ל, שמקום לברך גם אחר מופלג דלא כברהמ״ז כי יציאתו הנאה לו (ול״ד לברכהמ״ז שאחר שנתעכל פסקה הנאתו). וכ״כ יד אהרן ו בהגה״ט, הביאו בברכ״י שם. א״ז ד, א. (ובברכ״י דחאו). כסא אליהו שם, והביאו ביפ״ל ו, יד, והוסיף שטעמו ונימוקו עמו. וכ״כ מימי שלמה קמחי. וראה שו״ת עט סופר טימסטית ב או״ח א בארוכה בישוב דעת יד אהרן.

וכ״פ בשלחן הטהור ז – אפילו עשר שנים. וכן בברכת הבית לג, ז,ד. אפיקי מגינים ז, א. ועוד.

ובכ״מ כתבו שכן מוכח בב״י ובב״ח ז בהפלוגתא במטיל מים ב״פ, וסתימת ד׳ הב״י שמברך ב״פ גם כשעבר זמן רב כרגיל, מדלא חילק. ועוד, דלדידי׳ גם בנצרך שוב לא התבטלה חובת ברכה ראשונה, וכש״כ בעבר זמן. וראה פמ״ג הנ״ל שהבין כן בדעת המחבר. וכ״כ בדעת השו״ע וגם בדעת הב״ח – במאמ״ר ז, ב.  וכן הוכיח משם בשו״ת מהרם שיק א.  וראה גם שו״ת בא״מ ב, י, ב.

והאריך בכל הדעות בברכת איתן שושן ברכת אשר יצר ז – ע׳ תעט ואילך. וראה בדעת אדה״ז בארוכה שלחן הזהב פרידלנד על שו״ע אדה״ז ו, ג אות יא, ובלב השבת נחמנסון סו.

ע״ב דקות – כשיעור פרסה, שלהאומרים שמיל 24 דקות נראה שאי״ז בשיעור ד׳ מיל. והאריכו בכ״מ.

 

 

#30051