How important is it to use the טראפ when saying the words of Chumash and Novi during תיקון ליל שבועות?

 

Ideal, unless it distracts you from concentrating.

 

Sources:

בכלל, בנוגע ללימוד פסוקי מקרא – אמרו כל הקורא בלא נעימה – מגילה לב, א וברש״י שם. אבל ראה שו״ת הב״ח החדשות מב. וראה יוסף אומץ האן ע׳ 269.

ובנוגע לפסוקים שבתפלה – ראה שעה״כ ענין תפלת שחרית ד״ה רבון העולמים. פע״ח שער עולם העשי׳׳ ב. והובא לדינא בט״ז קכז, ד. ובסידור רבינו הזקן אכן נדפסו הפסוקים בטעמים (ראה גם בפמ״ג סא בא״א יד שהביא מהסידורים לגבי ק״ש). וראה הסידור ע׳ צט ואילך.

ונחלקו אם הוא גם בפסוק אחד או רק בפרשה שלימה – ראה בא״ח ש״א מקץ ו. קובץ מקבציאל כז ע׳ נב.

אלא שלא נהגו בזה מחמת קלקול הכוונה – ראה לגבי ק״ש מג״א סא, יד ושו״ע אדה״ז שם כג. ובשו״ת חת״ס ו, פו ביאר דהיינו בק״ש משום דבעי על לבבך כוונת הלב. ועכ״ז, מסתבר שגם בלימוד התורה, אף שיוצא יד״ח בתושב״כ כשאינו מבין, אם מתבלבל ומפסיד הכוונה לא יעשה כן, שאחר כוונת הלב הן הן הדברים. ובפרט, שנגינת הטעמים בק״ש נוגע יותר, שלדעת תר״י ברכות ח, בד״ה אומרים – כך עיקר מצות ק״ש. ועכ״ז מקילים מחמת הפסד הכוונה. וראה שו״ת מכתם לדוד פארדו או״ח י שכ״ה בל׳ קריאת שמע, שהוא כקורא בתורה. אבל בב״י סא מפרש בדעת תר״י באו״א. וראה שו״ת שתי ידות, אצבע דרך החיים, קח, א (הובא בשע״ת סא, יד). מכתם לדוד שם.

ובנוגע לתיקון ליל שבועות במיוחד – של״ה ריש מס׳ שבועות. יסוש״ה ט, י. וראה תולדות המד״א מלפנים הרב שווי ז״ל בקובץ תפארת איש ע׳ סד. וכ״ה בתפלה שקודם הלימוד בכמה נוסחאות – ״שבזכות וכו׳ והטעמים״.

 

 

#28360