כלי זמר בחתונה בל”ג בעומר
שאלה:
החופה ביום לג בעומר לפני השקיעה ותמשך בתוך הלילה, האם מותר לשמוע הכלי זמר אחרי השקיעה?
מענה:
בפוסקים כתבו להתיר. וכן המנהג. אלא שהריל״ג ע״ה כתב אלי: להעיר, אירע מספר פעמים, כאשר בל”ג בעומר התקיימה חתונה בשכונתינו, הורה לי כ”ק אדמו”ר נשיא דורנו, ללכת להאולם בעוד מועד, ולמסור בשמו שהמוזיקה תמשיך רק עד צאת הכוכבים ולהפסיק אחרי זה, אבל יכולים להמשיך עם הריקודים, ע”כ מדבריו. והועתק אצלנו גם כאן.
ובכל אופן, מי שנוהג להיתר כפי המנהג, מותר לאחר להשתתף שם – ראה כאן עד״ז:
מקורות:
[והנה, אם הדברים מדוייקים נמצא שכלי זמר חמירי מריקודים ומחולות (אף שלא נתפרשו להדיא). ולהעיר ממג”א סתקנ”ח סק”א דכלי שיר חמירי מאכילת בשר במוצאי ת”ב. ועוד להעיר, שאף שמצינו בכמה פוסקים שהתירו בשופי להמשיך בריקודים וכלי זמר בחתונות במוצאי לג”ב, התינח להמתירים רקודין ומחולות של מצוה מעיקר הדין, אבל יל”ע אם הדבר מתאים לדעת אדה”ז שגם בסעודת מצוה אין לעשות רקודין ומחולות. אבל י”ל שבשו”ע אדה”ז שם מיירי לענין קידושין, ונישואין שאני, שרגל הוא ודוחה אבילות (כמ”ש בפוסקים). וראה שו”ת כפי אהרן אפשטיין (סנ”ב ד”ה ולענין) שגם לענין חתונה צע”ג. אלא שמשמעות דבריו להיתרא. וגם בא”א מבוטשאטש תנינא סתצ”ג, והועתק בדע״ת תצג ד״ה מיהו, משמע קצת דאין ולאו רפיא בידי’. אבל משמע שם שעיקר תו”ד שיהא לש”ש ולא לשם הוללות, או שמחפשים טצדקי לרקוד ואין כוונתם מחמת הנישואין. ובדע״ת העתיק ממק״א בשמו שמותר לגמור בליל ל״ד. והביא כ״ז בשלחן העזר ס״ד ס״ו סק״ו הביא כ״ז. וראה הדרש והעיון מאמר פ ס״ה לענין הסעודה שאין להחמיר, ועכ״פ בדיעבד אם נתאחרה אין לחוש. וראה מש״כ בטעם המנהג להתיר בקונטרס שיירי מנחה שבסו״ס מנחת העומר פריעד מדין קדשים שהלילה הולך אחר היום. וכן הורו פוסקי זמננו – שו״ת אג״מ אה״ע ח״א סצ״ז. ושם או״ח ח״ב סצ״ה גם במשך כל ז׳ ימי המשתה. אשרי האיש פס״ה סכ״ח. הליכות שלמה מועדים פי״א סכ״ב בהערות. שו״ת משנ״ה ח״ו סי׳ קט (בימי בין המצרים. אבל ראה שו״ת שרה״מ ח״ב סי״ג). קובץ מבית לוי. חוט שני שבת ח״ד ע׳ שפ. תשוה״נ ח״ה סי׳ קנט. ויתר על כן מצינו בא״א שם, הביאו בדע״ת ושולחן העזר, להתיר במקום אונס שנתאחרו שאפשר להתחיל החופה בליל ל״ד במקום חשש קלקול השידוך. אבל ראה שו״ת מנח״י ח״א סי׳ קיא. שם ח״ד ספ״ד].
#27979
