Does a doorway on a temporary construction fence need a Mezuzah?

 

No, unless it will be up for more than 30 days, and you can enter through the door into a regular building. Even then, it should be without a bracha.

 

Sources:

ראה פמ״ג במ״ז סוף הל׳ סוכה, הובא במשנ”ב סי’ תרכו סקכ”א. וכבר הקשו שבבית שער עראי פטור (רמב״ם מזוזה ו, ט), וכש״כ כשהבית שער עשוי רק לז״י החג (גם לראב״ד שם. וכ״ד רש״י סוכה ח, ב). וביארו בכמה אנפי. ומהם, דהתם מיירי בבית שער קבוע (ובפרטיות שהי׳ מקורה במשך השנה, וסילק הגג לצורך סוכות, שמ״מ חייב, שאף שבית שער ללא תקרה חייב בלא״ה – היינו מפני שדרכו בכך משא״כ כשדרכו להיות מקורה. וקמ״ל שמ״מ לא פקע חיובו. וראה הליכות שלמה סוכות ז, יב – ע׳ קי. חובת הדר ה הע׳ יג. שו״ת שבה״ל י, קעט). אבל כשהוא עראי ממש מתחילתו, שהוא רק לצורך הבני׳, ועומד לסותרו, כבנדו״ד פטור). וכן מנהג העולם בסוכה שממנו נכנסים לבית. וראה גם כס״מ מזוזה שם. ראשון לציון סוכה ח, ב. וכ”כ בשלחן מלכים על קצור שלחן ערוך הל’ מזוזה אות ק”ל בשם הדע”ק סקט”ז, וכ״ה במקדש מעט רפו, לז, דבכל פתח עראי פטור. וראה גם שו״ת שלמת חיים שס. ובמהדו״ח מזוזה קעא. בצה״ח ג, פ. ושם סק״ב וג. אשרי האיש או״ח ג ע׳ קסא. ובפשטות, דין פתח עראי ככל בנין עראי, שאין לו תורת פתח.

ויש להסתפק בשיעור הקביעות כשעומד לסותרו. ולכאו׳ יש להחמיר ששיעור קביעות הוא ל׳ יום. ובבית הבורגנין שלנים בימות הקיץ, אמרו בירושלמי מגילה ד, יב, של״י חייב במזוזה. וכ״ה במס׳ שמחות ז, כא. אבל ראה פי׳ ניר לירושלמי שם. ובמס׳ מזוזה א, ו, שהבורגנין פטורין, ומשמע גם לאחר ל׳ יום. ויש שפי׳ דהתם קאי בבורגנין בחו״ל. ורבו הפי׳ והגירסאות במפרשים. וראה גם שו״ת ר״י מסלוצק מט. בי״צ או״ח מט, ב ואילך. בנין שלמה ב יו״ד כג. בא״מ ב, פט. דברי אור א, סח. פרשה סדורה מזוזה ב, יב. ויעש אברהם לנדא, בעטרת זקנים מזוזה ע׳ תפג.

וכן מצינו לגבי שוכר לתי׳ קמא בתוס׳ סוכה מד, א ד״ה טלית, שבפחות מל״י נחשב עראי. אלא דאינהו איירי לגבי הדירה, שדירת עראי היא, והכי קיימינן לגבי הבית מצ״ע, שעומד ליסתר.

ולהעיר מדיני חזקה, שבקורת סוכת עראי החזיק אחר ל״י שאי״ז עראי – רמב״ם שכנים ח, ז, טושו״ע חו״מ קנג, יז.

ובדע״ק שם, כתב ״שעומדת שם כמה ימים לאחר סוכות״, ולא פי׳ כמה.

ובכ״מ שקו״ט בטעם סוכת החג בחג שהיא דירת עראי, ויש שפירשו כיון שהוא לז״י. אבל יש שכתבו דאיפכא הוא, שמחמת שהיא לז״י לכן עושה אותה בנין עראי. ותלוי בהחילוק בין סוכה ללשכת פרהדרין, שהיא גם לז״י. ושקו״ט בזה גם לענין בנין עראי בשבת. ונדו״ד עדיף, שעומד לסותרו, ולא רק שהדירה היא עראית. ומפורש בסוכה ג, ב, דבית שאי״ב דע״ד למיסתר קאי. (אלא דהתם קאי גם חלוקת החצר, ולא לענין פטור ממזוזה. אבל כ״מ בשו״ת רשב״א ה, קי. ויש שכתבו כך גם בטעם הפטור דפיתחי שימאי שניכר ההירוס ושעומד לסתור). וכש״כ כאן שלא רק שבד״כ עומד ליסתר, אלא שבאמת עומד לסותרו. וראה תוס׳ יומא י, א. פמ״ג שטו בא״א א. בכור״י תרכו,יא.  שו״ת רעק״א ד, עד. אבנ״ז או״ח תסח. שם תעב. שם שפד, ט. מהרם שיק יו״ד רפו. שם רפז. חי׳ רא״מ הורוויץ יומא י, א.  מנחת פתים או״ח שצח למג״א ח. שם רפו, יג. שו״ת מנח״י א, ח. שם ב, פב. שארית אברהם גראס ב יו״ד ס. שבות יצחק מזוזה ב, ב ובהע׳ יח. דעת נוטה מזוזה רמ. משיב נבונים ג, יו״ד ע.

ולהעיר מהדעות שבבית שבספינה חייב בדר שם ל׳ יום – ראה שו״ת בית יצחק או״ח מט. ולאידך, י״א בטעם בית האסורים שפטור, גם משום שעומד ומצפה מתי יצא משם, ודעתו לעבור הימנה בכל שעה. וראה דע״ק רפו, יא ד״ה כעין. במחיצות מתפרקות, אי צריך שיקימו אחת לל׳ יום אבל ושם מיירי רק בשוכר.

וראה חובת הדר ד, ג שאכן נסתפק בבית שעומד להריסה. והוא כדעת האומרים בחנויות שבשווקים שפטורים מחמת שעתיד לפורקם – ראה יד הקטנה מזוזה ב, במנחת עני כא, מחמת שעושין רק לימי היריד ועתיד לפרוק, ודומה לסוכת החג. והובא בפת״ש רפו, י. וראה שו״ת אבנ״ז שם שפד, ה. ובראשון לציון שם, נראה שבעומד לסתור תליא בפלוגתא אם חייב במזוזה. ומצינו בדע״ק רצא, א והביאו במקדש מעט שם ב, שכל שעומד להריסה מותר ליטול המזוזות משעה שעומד לכך. ועכ״פ, לא נ״ל לחייב בפחות מל״י.

 

 

#26261