Retzuah sticking out from the end of the Kesher of the Tefillin shel yad

 

Question:

Is it true that there should be at least one cm of retzuah sticking out from the end of the kesher of the tefillin shel yad (in length and in width)?

If yes, is one yotze if there wasn’t that shiur?

 

Answer:

True. But if you have no other Tefillin you should wear it with a bracha.

 

Sources:

שו״ע אדה”ז כז, כ: ורוחב הרצועות של תפילין של יד ותפילין של ראש קבלו הגאונים שיהא כאורך שעורה לפחות.

ושם כא: אם פיחת משיעור אורך רצועה של תפילין של ראש וכן אם פיחת משיעור רוחב הרצועות בין תפילין של יד ובין תפילין של ראש, אם אינו מוצא רצועות אחרות מניחן כמות שהן, מפני שכל השיעורים הללו לא נזכרו בגמרא.

ואם לברך – בלבוש כז, יא, שמברך. וכ״ה בא״ר שם טו. א״א מבוטשאטש שם במהדו״ק. סולת בלולה שם במקור חכמה ח. ערוה״ש שם כב. מאיר עיני סופרים יט, ט, ג. דע״״ת למהרש״ם שם י. וכ״ה סתימת ל׳ המחבר בשו״ע שם י. וכ״כ בדעתו בפמ״ג שם בא״א יט. וראה גם שו״ת ישיב משה שתרוג א, שלד. אבל בארה״ח יא ובמשנ״ב מב, שלא יברך. וגם אדה״ז סתם הדברים כאן. ויש לצרף הסברא שכשהמחלוקת במצוה ולא בברכה ל״א סב״ל. והארכנו במק״א. וכ״כ בנדו״ד בישיב משה שם. וראה גם שו״ת קנין תורה ו, א. ובעו״ת הביאו בא״א שם שרק כד פחת בשניהם בש״י ובש״ר לא יברך. וכן י״א שאם מלכתחילה הי׳ כשיעור ושוב נתמעט כשר – ראה שו״ת תשורת שי ב, קסג. וראה גם שו״ת מהרש״ג א, ז. וכש״כ אם הוא כ9 מ״מ, שלהגר״ח נאה בשיעור תורה ג, לז היינו שיעור חטה. וי״א שהוא גם פחות מזה, ראה גם ארה״ח בהמאיר לארץ פד שהיקל בכה״ג. וכן במשנ״ב שם ובסקמ״ד.

ובקצוה״ש בהערות לסוף ח״א ע׳ פט בזה״ל:

בהק’ ס’ שיעורי תורה שנדפס בשנת תש”ז כתבתי, שראיתי אצל רבים שביו”ד של תש”י הרצועה דקה מאד, מפני ששם סוף הרצועה, וזה נגד הדין כמבואר ברש”י מנחות ל”ה, ובא”ר סל”ב סקע”ד כ’ שמחלוקת רש”י ותוס’ אם הדלת והיוד הם ג”כ הלמ”מ, ומעשה בא’ שראה אחר חליצת התפילין שהותר הקשר של יו”ד והורה לחזור ולהניחן ולקרות ק”ש בלא ברכה, ועי’ באו”ז וש”פ. ולכן פשוט שכל תורת הרצועה שייך גם על מקום היו”ד כמו על מקום הקשר שכ’ המשנ”ב סי’ כ”ז לדקדק במקום הקשר כו’, גם הרגל של היו”ד יהי’ בהתחלתו סמוך לגג רחב שעורה 1 ס”מ, ויחתכו ממנו באלכסון שיתקצר וילך עד שבסופו יהי’ דק כעין רגל של יו”ד. ולתיאום צורת האות יו”ד, יהי’ אורך הרגל ג”כ 1 ס”מ. ובספר חזון איש על שבת נדפס תש”ח דמ”ז כ’ וז”ל, נראה דיו”ד שברצועה ש”י א”צ רוחב שעורה שאינו בכלל הרצועה אלא הוא כתר על הרצועה, וכל’ הרא”ש בהל’ תפילין שכ’ ובסוף הרצועה אצל הקשר יעשה קשר קטן כצורת יו”ד, וברש”י שבת ס”ב ורצועה קטנה מאד תלויה בה ואין בה אלא כפיפה כמין יו”ד וכו’, וכן המנהג שאין מדקדקין ברוחב הרצועה של יו”ד וכש”כ רגל היו”ד שא”צ רוחב שעורה, וכטבע היו”ד שרגלו דקה עכ”ל.

ואינו מובן דמנא לן לחדש שהיו”ד אינו בכלל הרצועה אלא הוא כתר על הרצועה, ומל’ הרא”ש שהביא לא מוכח כלום דא”צ רוחב שעורה, אלא שיעשה קשר קטן, וכן ממש”כ רש”י שרצועה קטנה מאד כו’ איו שום ראי’, דלא בעינן ברוחב שיעור רצועה, ומש”כ דהמנהג שאין מדקדקין הנה הגאון מוהרי”ז סולובייציק אב”ד בריסק כשראה דברי הנ”ל נתפרסמו בעתון קול ישראל תש”ז אמר ע”ז שהדבר ידוע ותמיד נזהרים ומקפידים שרוחב הרצועה של היו”ד יהי’ כרוחב שעורה, כן אמרו לי מפורש בשמו בניו הרה”ג, חזו מאן גברא רבא דקמסהיד שכן מדקדקין בזה.

אח”כ בא לידי ס’ זבד טוב לבוב תרע”א, ובדי”ג כ’ וז”ל: לא יחתוך הרצועה מהרגל של יו”ד באלכסון כמו שנוהגין העולם שעושין הרגל דק כמו בהכתיבה, רק הרגל יהי’ רחב כמו כל הרצועה, וכן אמר לי ש”ב הרה”צ הק’ מו”ה יהושע הלוי אבד”ק קאמינקא זצ”ל בשם אביו הגה”ק מהע”ש הלוי אבד”ק קאמינקא זי”ע, שצריך להיות שיעור שעורה ברגל היו”ד כמו בכל הרצועה עכ”ל, מבואר שהיו”ד עצמו הי’ נהוג לעשותו רוחב שעורה אלא שהקילו ברגל היו”ד, וטעם הגה”ק מהר”ש זצ”ל נראה, דחובת השיעור הוא עד הסוף בכל האורך הצריך לה תפילין, ואפי’ רגל היו”ד בכלל, ומ”מ תמונת יו”ד הוי גם כשהרגל רחב כשעורה, כי הראש של היו”ד הוא תמיד משוך כפלים מרוחב הרגל ונשאר תמונת יו”ד, ומעתה לא נשאר שום ספק ששיעור היו”ד כרוחב שעורה – 1 ס”מ, וגם הרגל בכלל לדעת מהר”ש הלוי ז”ל, ומינה לא תזוע.

עכ״ל.

אבל לכה״פ אפשר לצרף דעת המקילים לענין ברכה. וראה גם שו״ת ישכיל עבדי ח או״ח כח, אש דלא הזהירו הפוסקים רק במקום ההידוק ולא על הקשר עצמו מוכח דלית לן בה.

 

 

#23490