Is Invisalign a Chatzitza for Mikvah?

 

Question:

I am learning with a kallah and I have a question regarding tevilah/chatzitzah:

She is a balas teshuva trying hard to do as much as she can. She wears Invisalign, it is for 18 months total and she has them on for a few months already. The actual braces come out but she has clear hooks glued onto her teeth to help secure it when she puts it on. She is thinking to remove them for the mikvah/wedding, but this requires a half hour appointment by the dentist. What can she do however on a monthly basis?

 

Answer:

The part of the Invisalign which is connected to the tooth is not a chatzitza. However, for the wedding or any occasion which she will remove it, it should be removed before mikvah.

 

Sources:

נשאלה שאלה בביהמ״ד בנדו״ד שידוע שהאליינע״ר (המיישר) מורידים מזמן לזמן, ונשאר רק העטעטשמענט״ס (החיבורים לשיניים), שדרך הבתולות להורידן לפני החתונה. ומכיון שכן חשו המורים שמא י״ב משום חציצה כיון שמקפדת להוריד, וכל אדם במצב כזה דרכו להקפיד. ועוד טענו שאינו לתיקון ולרפואה כיון שהחיבורים בעצמם אינם מועילים ללא המיישר.

ובהקדם שהמדובר במיעוט המקפיד, שהוא דרבנן, וגם לדעת האבנ״ז בשו״ת רנט, ח ששיניים נידון בפ״ע, הרי במציאות אי״ז על רוב כל שן, ועוד, שהוא ביה״ס שרק מדרבנן צ״ל ראוי לביאת מים לרוה״פ, והוי תרי דרבנן, שמה״ט הקלו מאד הפוסקים בדיני סתימות.

ובנדו״ד כו״כ אינם מקפידים. וכשספק בדעת הרוב – אזלינן בתרה כמ״ש הט״ז קצח, ב. ואם רובם אינן מקפידים והיא אינה מקפדת נמי ל״ה חציצה. ואפי׳ נימא שלפעמים גם היא יכולה להקפיד – היינו בחתונת ילדי׳ וכדומה – היינו רק בדבר שיכול להיות שכיח כלישה, ראה שו״ת זכרון יוסף יו״ד י, הביאו בפת״ש קצח, א. ומאורע כזה ל״ש שיהי׳ מדי יום ביומו, ראה אג״מ יו״ד צז, א בדעת זכרון יוסף שלישה יכול להזדמן תדיר. ובשו”ת זכרון יוסף הוכיח מבני אומניות שבודאי מסירים הצבע בע”ש. ובמאירי נדה סו, ב שהחמיר, ה”ט דאיהו ס”ל בטעם שצבע אינו חוצץ מחמת שהוא חזותא לחוד, וחולק על משמעות הרשב”א להתיר במי שמלאכתה בכך גם בממשות. וראה שו”ת קול גדול סנ”א. ועוד. ולהעיר של’ הרשב”א בתוה”ב הקצר ב”ז ש”ז: לפי שאינן מקפידות בהן לעולם.

זאת ועוד אחרת שכיון שרוצה בכך לנוי לתיקון שיני׳ ואינה חפצה להסיר בטל לגופה. וראה מה שחילק בחדרי דעה, והעמיס כן בד’ הרשב”א, שלנוי עדיף משאר אינו מקפיד לפי שרוצה בכך, ומשו”ה אפי’ יצטרך להסיר הצבע כל שעכשיו רוצה בכך אינו חוצץ. ולסברתו הה”נ בנדו”ז שרוצה בכך.

 וי״מ בדעת הזכרון יוסף, שכל שההקפדה הוא רק במצב אחר, ולאחרי מעשים אחרים, שאינו  יכול להיות כעת אינו בגדר מקפיד. והה״נ בנדו״ז.

ובשו”ת צ”צ יו״ד קנח, ו, ב בדעת אדה”ז בשו”ע קסא, ו-ז, דכל שאינו מקפיד אא”כ ישתנה לגמרי מהמהות שהוא כעת נק’ אינו מקפיד, משא”כ בטבעת שמקפדת גם בענין שהוא כעת. ובצ״צ שם ז, שתלוי בפלוגתת ראשונים אי ביטלו לזמן סגי, ולפ”ז במיעוט גופו שהוא רק מדרבנן יש להקל. ולא גרע מרטי׳ העשוי׳ לזמן רב, שרוצה בקיומה, ראה צ״צ שם, ז. ועוד. ובשו״ת זכרון יוסף מפורש שגם אם מקפיד להסירו אח”כ אינו חוצץ מבצק שבסדקי עריבה, שגם סמוך לביעור בע”פ אינו חוצץ. וראה גם בחדרי דעה שם. ולדבריו תלוי כנ”ל אם רוצה בקיומו או שרק אינו מקפיד. ולפ”ז סרה הוכחת הזכרון יוסף, דהתם עדיף שרוצה בקיומו ולא רק אינו מקפיד. אמנם, בצ״צ שם ד, ה”ר מבצק לאידך גיסא שצ”ל שם לעולם. (וצ”ל שמה שמבערו בפסח שאני שהוא רק משום איסורא דפסח ולא מצד הכלי. וכעי”ז בשו”ת מנח”ש תנינא סע”ו).

והיינו אפילו בשאר הגוף, וכש״כ בביה״ס.

ועוד העירני ח״א, שבעצם כל אדם כשמסתכל במגדיל ראות (והיום יש מראות מיוחדות המגדילים כל מראה הפנים שאפשר לראות כל כתם וכו׳) מקפיד. והכי נימא שמשו״ז גם מיעוטא דמיעוטא בגדר הקפדה. ומה״ט גם כלה מקפדת בכל מיני דברים מחמת התמונות, שדרך הצלמים להגדיל ולהבליט הכל. ולא בשביל זה ה״ז בגדר הקפדה.

ונראה גם שאף שהחיבורים אינם מועילים ללא המיישר – ג״ז בגדר רביתי׳, שבכדי שיועיל המיישר בשעה שלובשת אותו, צ״ל שם החיבור לפנ״ז. ומה שכעת אי״ב תועלת, לא איכפת לן כיון שלאמח״כ י״ב תועלת. וכמו בכל גשרים ליישור שיניים שמורכב מכמה חלקים, שרק חלק מסויים מועיל, והשאר רק לחיזוק וחיבור. ודוגמא נוספת, שהגשר אינו מועיל רק לאחרי זמן, ועכ״ז כבר בתחילתו אינו חוצץ.

ובנדו״ז שנצרך לאומן להוריד, בלא״ה איכא טעם נוסף לקולא – ראה שו״ת גדולי טהרה כב, הוב״ד בלחו״ש קצח, ס, ובשו״ת אמרי אש עה ואילך, ובשו״ת מהר״י אסאד רכט, ובשו״ת מהרש״ם א, עח. (ובשו״ת צ״צ יו״ד קס כתב נמי להקל בשן שתיקן הרופא. ולא מטעם הנ״ל. ואולי מיירי התם באפשר להוציא לבד ללא רופא, ראה שם בפנים. ומ״מ הטעם שכת״ש, שאין דרך להוציא והוא דרך תיקון, מועיל נמי בנדוננו).

 

 

#22335