« go back

Is there any problem of wearing a hat on Shabbos if the brim is longer than a tefach?

 

Yes. The Gemara (Shabbos 138:2) says that one may not wear a hat with a brim that protrudes out a tefach (a little more than three inches). So is the halacha in Shulchan Aruch. However, there are a few reasons brought in Poskim why it would not apply to hats commonly worn on Shabbos, mainly because it is worn as a hat to cover your head, or for beauty and honor, not to protect you from the sun, rain or flies

However, it would still be prohibited according to many opinions to wear a baseball cap, cowboy hat, or similar hats which are worn specifically to protect oneself from the sun if it protrudes a tefach. Nevertheless, one does not need to tell off someone who is lenient and wears such a hat, as there are other opinions one can rely on.

 

Sources:

ראה בכל הנ״ל שוע”ר סי’ שא סמ”ח-מט. וצע״ק בלשונו שברישא נקט דמיירי ב״כובע גדול שמשימין על הראש כדי לעשות צ״ל וכו׳ דאיכא לפרושי שרק בעיקרו להאהיל קאי, ואם מיוחד לד״א אף שמתכוון גם להאהיל ש״ד. ובסיפא נקט ״דוקא כשמתכוון בו להאהיל עליו להגן וכו׳ אבל אם אינו מתכוון רק לכסות ראשו״, ומשמע שצ״ל דוקא באופן שאין לו שום כוונה להאהיל. ונראה שרק בכובע המיוחד להאהיל צ״ל באופן שאינו מתכוון כלל להאהיל, אבל בכובעים שלנו העשויים לכבוד וכו׳, אפי׳ במכוון להאהיל ג״כ ש״ד.

והנה, עוד צד היתר בכובעים שבימינו, שעומד בשיפוע – אדה״ז שם מח. אלא שטוב להחמיר – שם ובקו״א יב. ויש להוסיף שכשהוא משופע, הרי הצל פחות יותר. וא״כ גם ברחב יותר מטפח, כמ״פ  הצל הוא פחות מטפח – ראה שו״ת נחלת לוי ב, לב. וכ״ה בד״כ כובעי לבד שבימינו. וממילא גם אינו בכלל ״טוב להחמיר״.

ועוד זאת, שהאיסור רק בשפה קשה – רמב״ם שבת כב, לא. ועוד ראשונים. וראה שו״ת פנ״י או״ח טז. מג״א שא, נא. אדה״ז שם מח. וגם לחולקים – כשנכפף למטה מותר, אדה״ז שם ובקו״א יב. אלא שהצריך שם שיהא נכפף ממש כגלימא. ובכובעים שבימינו שנכפפים קצת, יש להסתפק אם הוא בגדר זה.

ויש לצרף גם הדעות שהאיסור אינו רק בעושה אהל ולא בכובע שיש בו כבר אהל – שו״ת מהרשד״ם או״ח ד. נוב״י תנינא או״ח סוסי׳ ל. מכתם לדוד או״ח א. ועוד. ואף דלא קייל״ן הכי, חזי לאצטרופי בדרבנן, בעשיית אהל עראי. וזהו נוסף להעיקר, דעת רש״י ודעמי׳ שאין איסור בכובע כיון שהוא דרך לבישה – אדה״ז שם מט.

וראה בשו״ת נחלת לוי שם בסו״ד, שסיכם הענין, שיש כאן כמה ס”ס להקל, שמא כמהרשד”ם וסיעתו, דאף לרמב”ם ורש”י שרי בכובע, וכל שאסרו רק כעושה הכובע בשבת. ולדבריהם לכו”ע שרי בכובעים דידן. ואת”ל דזה אינו, שמא הלכה כרש”י וסיעתו, שאיסור כובע הוא מצד חשש טלטול ד’ אמות ברה”ר, ואין בו איסור של אהל. ואף את”ל כחולקים, שמא הלכה כרמב”ם והכל בו וסיעתם, דס”ל שמה שנאסר כובע מדין אהל, היינו דוקא בכובע קשה כגג, אך אם אפשר לכופפו שרי. ואת”ל כחולקים שאסור מצד אהל, שמא כהגהות מיימוניות והתרומה וסיעתם, דכל ששולי הכובע אינם ישרים אלא כפופים ומשופעים, אף שקשים כגג, אין בו איסור אהל. ואת”ל דאף בזה אסור, שמא כפנ”י וסיעתו דכיון שהיום הכובע עשוי ללבוש ולכבוד ולא להגן, אלא שפעמים מיצל, אין בו איסור אהל, ואינו מתכוין. ונת״ל שכן עיקר לדינא. וכ״פ אדה״ז שם. ואף בניח”ל בהכי, יש לצרף לרשב”א דהוי כנועל בית לשומרו, ויש בבית צבי. ועוד יש לצרף את הדעות, שטפח כאן הוא עשרה טפחים, וכמעט ואין היום כובע אשר רוחב השולים מגיע לעשרה טפחים. וראה גם חזו״ע שבת ה עז׳ שכב ואילך.

ובכ״ז יש להוסיף שכבר כתבו הפוסקים שהמנהג להקל. ואם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר. ובדרבנן סמכינן על המנהג גם ביחיד במקום רבים, וכש״כ בהצטרף כמה צדדי קולא כנ״ל, וכל שאתה יכול להרבות ספק וס״ס שפיר עבדינן. וראה בשו”ת צי״א י, כג, א.

והנה עוד איכא בגווה,  מחמת ד׳ האריז״ל בשעה״כ ענין שחרית של שבת (עד, ד) מפני החלל שיש בין הראש לכובע בשיעור טפח. והובא בקצרה בבאה״ט שא, לב. והעתיקו בשלימות בכה״ח שם רלז. וראה גם נימוקי או״ח שם ה. ושם נראה שתפס שהכוונה לשולי הכובע הרחבים טפח. ואף שיש לדחוק כן בלשונו – בין החלל לראש עצמו, שר״ל בין חלל הכובע לראש הכובע, אבל לא כן הם פשטות דברי מהרח״ו בשעה״כ. ובאמת, כ״ה כבר בראבי״ה א, רצא. אבל בפוסקים לא הובא ד״ז כלל. וגם הרוצה להחמיר, שפיר יש לסמוך על כמה מצדדי קולא הנ״ל. ובשעה״כ מפורש נמי דמיירי דוקא בנעשה להגן מפני הגשמים.

 

 

#21870


Add Comment

Your Email address will not be published