This is a video from the dining room to the kitchen, which the kitchen cabinet is the door post. The video shows, that the cabinet is not directly opposite the door post/poll. Does it need a Mezuzah?

 

 

 

Answer:

There is no need to affix a Mezuzah (if the right side is indeed the kitchen counter) since it is not completely aligned to the other side corner wall.

 

Reasoning:

There is a thought to say that since the cabinet is within 3 handbreadths it is considered aligned by way of the rule of “Lavud”. However since the whole concept of considering Rashei Kesalim, in the case –  the cabinet, as a door post is a Chumra, and it also doesn’t reach the Mashkof, one can argue that this is a פתחי שימאי (an inferior doorway), and we apply the rule of אין לך בו אלא חידושו.

 

טעמים ומקורות:

בראשי כתלים המרוחקים מהמשקוף – ראה מזוזת ביתך רפז בבה״ל ד״ה שתי, שנסתפק שגם בפחות מג״ט לא מהני.

וצ״ע בדע״ק רפז ג שמצדד לחייב גם בנמשך עד ד״א, דלכאו׳ אי״ז ראש כותל אלא אמצע. והרי מפורש בטור שאם הכותל נמשך לחוץ אינו בגדר ראש כותל.

ובראשי כתלים כשאינו מגיע למשקוף – ראה חזו״א קעב, ב ד״ה והנה בדא״פ. ושם, שכעי״ז קצת, ברמ״א תרל, ב, שכשאין משקוף ורק תקרה, צריך שהמזוזות יגיעו לתקרה. וי״ל שה״ה בזה. וראה במק״מ רפז, ג, שהמשקוף הוא מראש כותל  לחבירו. וראה גם מזו״ב בסוה״ס.

וי״ל בסגנון אחר, דהוה ס״ס, ספק אם הוא בגדר ראש כותל, ואת״ל שהוא ראש כותל – ספק שמא כהסוברים לפטור ראשי כתלים.

ובעניננו, יש עוד בנו״ט לומר שפטור, ובהקדם, שכבר הקשו בשי׳ הרא״ש לחייב בראשי כתלים, מ״ש מאכסדרה כשהפצימין נעשו ליזוק התקרה דפטור ממזוזה, אף שיש ראשי כתלים מכאן ומכאן. ומצינו כמה אופנים לחלק, דהרא״ש מיירי רק ביש  דלת (פרישה רפז, ג. וראה בהגהה לבנו שם רפו, ו. וראה גדה״ק רפז, ב. שו״ת מהרש״ם ד, קיא);  שאכסדרה שאני שכיון שנעשית לטיול אמרינן שהכל בשביל התקרה – שהצורך בטיול הוא התקרה – אבל בבית הכל לשם דירה נעשה, שהמזוזות   צורך דירה (יהק״ט ב מנ״ע יד. גדה״ק שם ומק״מ ג. פרשה סדורה יט); שע״י קנה עליון שהונח ע״ג הכתלים – ונוגע בהם –  החשיב ראשי כתלים למזוזות, משא״כ באכסדרה שהמשקוף הוא לחיזוק התקרה (כ״נ בחזו״א שם).

ומעתה, בנדו״ד, דאיכא תלתא לריעותא, שאין דלת, וגם המשקוף אינו נוגע בכתלים, ועוד שבנדו״ד ראשי הכתלים לא לשם דירה נעשה, אלא בתור ארון ושיש, מסתבר שלכו״ע פטור. ובסגנון אחר, שלשיטת הרא״ש א״צ שיהא נעשה לשם צוה״פ, שהרי גם ראשי כתלים נחשבים כפצימין, אבל אם נעשה בהדיא לכוונה אחרת, לחיזוק התקרה, או כבנדו״ד עבור ארון, אינו בגדר צוה״פ, ראה גם עלי דשא יט עלה יב. ובנדו״ד, עדיף מכתלים שנעשו עבור חדר אחר שיש פוטרים. או״י, ועפ״ז יתורץ בדא״פ הקושיא מאכסדרה, שאם ניחא לי׳ שיהא עבור פתח נק׳ פתח גם בנעשה לחיזוק התקרה, ראה חזו״א שם קעב, ג. וראה חובת הדר ז, ח. אבל כשאין לו שום מעלה שיהא כאן סתימה כבנדו״ד, אי״ז פתח.

ובכלל כשאינו מגיע למשקוף – ראה רמ״א שסג, כז, שהמשקוף צ״ל מכוון מעל המזוזות. וראה שו״ע אדה״ז שסב, כ: אם הם  מרוחקים מכנגדו אפי׳ כל שהוא פסול שאינו דומה לפתח.

ואם נפשך לומר ולדון, שחלק המזוזה שיורד על גבי השיש הוא המזוזה, ונאמר שסוף השיש והמזוזה נחשבים כמזוזה אחת   המתעקמת – וכהדיון באחרונים בחלון בדלת, שהמזוזה מתעקמת איך לחשב השליש (ראה דה״ח הובא בפת״ש רפו, י. ואכ״מ) –  הרי נוסף לכך, שכאן יש דבר המפסיק בין המזוזה למשקוף, והיינו השיש (ראה ט״ז שסג, יט, הובא בשו״ע אדה״ז שם סוסל״ב. אלא שכאן מיירי שהוא מחובר למזוזה. וי״ל שאינו בגדר הפסק שנעשה חלק מהמזוזה – ראה חזו״א עירובין ז, יג. שם ב), עוד זאת והוא העיקר, שכיון שהשיש בסופו אינה כמזוזה מצ״ע, ורק מדין ראשי כתלים נגעו בה, וגם אינו  מכוון למשקוף כנ״ל – כל כי האי אין לחייבו.

 

 

#2124