Can a person in Aveilus (during the first 30 days) eat the Purim Seuda not at home?

 

Yes, if they normally eat out for Seudas Purim. Even one who doesn’t normally eat out on Purim, if the cost of eating at home is prohibitive, or if one is alone at home, they may join a seudah out of their home. Likewise, if invited out to family and the family will be very upset if they don’t attend there is room for leniency too.

Regarding dancing, see here.

 

Sources:

ראה שו״ת ישכיל עבדי ח, כ, ח. אלא שסברתו דלא גרע מסעודת סיום מסכת תלוי בטעמי וסברות המקילים בסיום, אלא שהלכה כדברי המיקל באבל. ובפרט בסעודת פורים דעדיף משאר סעודת מצוה, שגוף המצוה היא להשתתף בסעודה. ועדיף מסיום מסכת כשהוא המסיים, דמצוה דידי׳ היא, אבל כאן גוף המצוה היא הסעודה. וכ״כ להתיר מטעם דומה בשו״ת זקן אהרן ריג. אבל שם כתב להתיר מה״ט רק אחרי ל׳. אבל באמת לטעם הנ״ל אפשר גם להתיר תוך ל׳. וראה אצלנו כאן. ואכן, בהמשך דבריו נראה שאין ההיתר מוגבל דוקא אחרי ל׳.

ולהעיר שגם בחכמ״א קסא, ב הביא בשם הש״ך יו״ד רמו, כז, להתיר לאבל להשתתף בסעודת פורים חוץ לביתו. (ונשאר שם בצ״ע למנהג שהאבל אינו משתתף בסעו״מ. אבל בש״ך מיירי מסיום מסכתא ולא בפורים. וראה אצלנו שם בהקושיא בטעם שהותר בסיום).

ועוד שי״א שבשבת ויו״ט מותר להשתתף בסעודה חוץ לביתו, אפי׳ תוך ז׳, וכש״כ בפורים שחובת היום בשמחה. וחלק ממצות היום לאכול בחבורה וברוב עם, כמ״ש הפוסקים.

וחזי לאצטרופי דעת שו״ת זקן אהרן שם (וראה אצלנו שם) שאבילות ל׳ ויב״ח אינה נוהגת בפורים, גם למ״ד שאבלות נוהגת בפורים.

ולהעיר שלכמה דעות מותר להשתתף בסעודה שעושים בחנוכה. וכש״כ בפורים. אלא שיש לחלק דפורים חמיר טפי שהיא סעודה שי״ב שמחה.

ועכ״פ, אם רגיל בכך הו״ל אבלות בפרהסיא בנמנע ממנה. אבל באינו רגיל עצ״ע להתיר, שהרי אינו מחוייב בכך שיהא חוץ לביתו דוקא, אא״כ יצטערו אם אינו משתתף (וכמו במשיא יתום ויתומה לש״ש שהותר לו להשתתף אם מצטערים כשאינו משתתף), או בנמצא לבד ואין לו עם מי לאכול, שמצוה לאכול בחבורה, או כשהוצאה מרובה עבורו לעשות סעודה בביתו.

וא״צ להפסיק סעודתו בערב, אף שחלף ועבר כבר פורים שכל שהתחיל בהיתר אינו מפסיק. אבל אסור לו להתחיל סעודה אחרת כשגמר סעודתו (אא״כ אכל רק בשחרית, שאף שמקיים בה חובת סעודה, למעשה אין מתכוונים בה לשם מצות סעודת פורים שעיקרה סמוך לערב).

וראה הליכות והנהגות הגריש״א ע׳ 25. אשרי האיש ג מח, יד בשמו. חזו״ע פורים ע׳ קפ. בדה״ש שצא, כט. שלמי תודה ע׳ שלו.

וראה שבט הקהתי יו״ד ג, רצב, לענין להשתכר, שאין בזה שום חשש.

 

 

#19729