Is it Halachically permissible to buy a meyer lemon tree?

 

Question:

A Meyer lemon is a mix of a mandarin and a lemon. Is it Hallachically permissible to buy such a tree to plant? Or is it considered Kilayim?

 

Answer:

There is a disagreement about this. One should certainly not buy initially such a tree in order to plant. If one has already bought such a tree there might be room for leniency under certain circumstances. Even so, there would be several conditions to allow the maintenance.

 

Sources:

בתוספתא כלאים ב, טו: נכרי שהרכיב הפרסק ע״ג עובש אע״פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל הימנו וחוזר ונוטען במקום אחר. ונחלקו בפירושו אם הכוונה לנטוע כל העץ כמשמעות הפשוטה, או רק יחור. אבל בירושלמי  כלאים א, ד הגי׳ ״נוטל הימנו יחור״. וכן גרס באור הגנוז לתוספתא שם. וכ״ה בכת״י ווינה. וכ״מ במנחת בכורים שם. וכ״ה לדינא ברמב״ם כלאים  א, ז. אבל ראה בשו״ת כוכב מיעקב יח שכתב להתיר. וכ״כ בשו״ת משפט כהן כא, ששניהם אמת שמותר לנטוע יחור וכן כל העץ. ולמעשה כתב שאא״פ לסמוך ע״ז ולא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה. והביא גם שברמב״ם משמע דלא פסיקא לי׳ להיתר. אבל ראה בחזו״א כלאים ב, ט שהחמיר. (ושם גם אם נוטלן עם גושיהן. אבל ראה שו״ת שמע שלמה ג יו״ד יג).

ויש שנטו להיתר ע״י גוי משום ס״ס, שמא אינו כלאים, ושמא הלכה כהאומרים שאין ב״נ מצווה על כלאי אילן. וכ״כ בחזו״א כלאים א, א בכל ספק כלאים. ונדו״ז עדיף, מחמת הספק שי״א שכל פרי הדר נחשבים כמין אחד (ראה שם ג, ז. שו״ת משפטי עוזיאל א יו״ד כד. שו״ת יבי״א ה או״ח יט, ז. שמע שלמה ג יו״ד יב. וראה בחזו״א ב, ט שבתפו״ז בלימון יש להקל בניכוש והשקאה מכח ס״ס). ועוד טעם להקל ע״י נכרי, לפמש״כ בשו״ת משפט כהן יג שכל שדומים זל״ז לא נצטוו ב״נ בזה.

וכ״כ להקל בשו״ת יבי״א שם. ושם שאין לחוש משום אמירה לנכרי, שאמירה לנכרי בלאו בעיא דלא איפשיטא. וג״ז מצטרף להספק. וראה עד״ז בשו״ת שמע שלמה ג יו״ד י ואילך.

ולענין איסור קיום אחרי שנטעו גוי –   נחלקו אם חייב לעקור, או שהאיסור רק לקיים בידים, וכדלקמן. אבל נוסף גם הוא, שי״א שאין איסור כלל לקיים אילן מורכב. (וראה שו״ת חת״ס ו, כה שתמה על השו״ע יו״ד רצה, ג, שאסור לקיים המורכב, שלא מצא לו מקור בש״ס ולא ברא״ש. וכבר הקשה עליו בשו״ת צי״א א, טז, שמפורש בפסקי הרא״ש כלאים ג). ובערוה״ש יו״ד רצה, טז ואילך הביא שאין נזהרים בזה, ושכבר צעקו ככרוכיא כמה גדולים הרעישו ע״ז. ועיי״ש שחתר למצוא לימודי זכות. ועיקר דבריו להדעות שאין איסור קיום בכלאי אילן. ובשו״ת שמן המשחה כלאים נא כתב להתיר ג״כ לקיים משום ס״ס. ושכל רבני העיר עלו בהסכמה להתיר הקיום, אבל אסור להשקות ולנכש רק ע״י גוי. ובשו״ת משנת ר״א ב יו״ד נא , שכל הרבנים עלו בהסכמה להתיר קיים אילן מורכב, ושהטושו״ע שאסרו לקיים – היינו כשהרכיב באיסור ולא כששכירו ולקיטו עשו ההרכבה.

ועוד ועיקר, שכתב החת״ס שם, שכל שנתאחו ואין ההרכבה ניכרת אין איסור קיום. ואף שיש כמה שחלקו – הרי הובאו דבריו להלכה בשו״ת מהרש״ם א, קעט. כוכב מיעקב שם. ועוד. וכ״ה בערוה״ש שם, שגם להרא״ש שאסור לקיים כלאי אילן –  היינו רק מיד אחר ההרכבה ולא כשכבר נשתרשה ונעשית אילן אחד. (ומדבריו נראה שהיקל יותר מהחת״ס, שהאיסור רק לשעה קלה בלבד, וכשגדל האילן מתבטל איסור הקיום וה״ז היתר גמור. אבל בחת״ס טעמו לפי שההרכבה אינה ניכרת כשהתאחה כבר) וכ״כ ללמד זכות ע״פ דבריו בשו״ת דגל ראובן ב, כח. וראה שו״ת דברי חיים א יו״ד ס, שעינינו רואות שנוהגים לקיים האילנות בפרדסים הקנויים מגוים, ואם אינם נביאים בני נביאים הם, ואף הרא״ש וטושו״ע שאסרו הקיום – היינו רק בא״י ולא בחו״ל. ויש שכתבו להתיר הקיום בדלא עביד מעשה (ראה ברכ״י רצה, ז שבדלא עביד מעשה הוא רק מדרבנן. ויש שהתירו לגמרי). וראה גם שו״ת יבי״א ה או״ח ז.  שמע שלמה שם י. אלא שהתיר רק כשכבר קנה ונטע ופרנסתו תלוי׳ בך, אבל לכתחילה יחפש שתילים מותרים. וראה יבי״א י יו״ד לו.

 

 

#19282