Is there any problem being Mafsik between any of the parts of Birchos Hashachar?

 

One should not make an interruption at the following stages:

  1. After washing hands before the Bracha of Al netilas yodayim.
  2. Between the Bracha of Asher yotzar and Elokai neshoma.
  3. From the beginning of the Bracha of Hamaavir sheina until concluding the words hagomel chasadim tovim le’amo yisroel.
  4. Between the Brachos of Birchas HaTorah themselves and between finishing Birchas Hatorah and the pesukim of Birchas Kohanim.

Even when saying the other Brachos, one should not unnecessarily delay reciting them when waking up by making lengthy interruptions, as they are supposed to be said as close as possible to waking up.

 

Sources:

בנוגע ההפסק בברכה״ת – הנה לדידן העיקר שוהערב ברכה בפ״ע, וכדעת המקובלים. ומ״מ, נכון שלא להפסיק בין ברכת אקב״ו לוהערב נא לחוש להחולקים. ועוד טעם, בכדי שלא להפסיק בין ברכת התורה לפסוקי תורה. ועוד זאת, שה״ז ברכה הסמוכה לחבירתה ואין להפסיק ביניהם.

ומש״כ בשעה״כ ענין נוסח התפלה נ, ד, ובשאר מקומות שהאריז״ל הי׳ עונה אמן בין אקב״ו לוהערב, איכא לפרושי דמיירי כשאחרים בירכו וענה על ברכתם. (ועד״ז במש״כ בברכ״י או״ח מו בשיו״ב ו בשם אלפסי זוטא לרמ״ע מפאנו ברכות פ״ט, ט, שברכת המעביר שינה ויה״ר שלאחרי׳ הן ב׳ ברכות ועונים בינהם אמן, דמיירי לשומע ולא להמברך, כמפורש שם. ובשיו״ב שם, שסברא זו הובאה ביתה יוסף. אלא שבגוף דבריו צ״ע, שבב״י הביא דעה שהיא ברכה קצרה. ולסברא זו בפשטות יה״ר היינו בקשה גרידא (וכדברי הרא״ה שהביא דל״ג בא״י הגומל חסדים טובים דלאו חתימה היא), ולא שהן ב׳ ברכות. ובבברכ״י מהדו״ח לא העירו בזה מאומה. וכדעה הנ״ל מצינו באמרי נועם להגר״א ברכות ס, ב. וכנראה הבין בשיו״ב כן בדעת הי״א שבכלבו, שהביא ב״י).

אלא שבשלחן הטהור מז בזר זהב א כתב בשם האריז״ל  שאפשר להפסיק ביניהם. וצ״ע הא מנא לי׳. והביא שם  כן בשם תלמידו מהר״י סרוק. ומצינו כן בשו״ע האריז״ל נט״י שחרית לו, שהתעטף בט״ק, אבל לא נמצא שם שבירך ע״ז. וכ״כ בדע״ת שם ו. קצוה״ש ה, ח. בית ברוך ט, כד בהגהה. ושו״ר שעמד בזה בתהל״ד שם ד, שאין להפסיק בין ברכה״ת ללימודה. (ומש״כ שם להסתפק אם מותר להפסיק קודם ברכה הסמוכה – צע״ג שמפורש אמרו שאין להפסיק בין ב״ש לישתבח מה״ט, ורק לאמן הותר שם לפי שג״ז כעין שבח וזמרה.). אלא, שלענות על דבשב״ק הותר גם בק״ש וברכותי׳.

וראיתי בשולחן מלכים ו, סה, ה שר״ל, שכיון שלכמה דעות ברכה״ת דאורייתא, אין לענות כבברהמ״ז. אלא דהתם שאני לה דילפינן מקרא – ראה אצלנו 17555.

ומצד ההפסק בין הברכות להפסוקים, אוי״ל שלגבי עני׳ על דבשב״ק אפשר לסמוך על הדעות שאינו בגדר ברכת המצות. ולהעיר, שבעניית קדוש ברוך וימלוך שהם פסוקים יכול לכוון שהוא לקיים מצות ת״ת.

 וראה גם מור וקציעה רטו.

 

 

#17481