« go back

Are two married brothers Halachically allowed to live in one building, in separate apartments with another dweller in a third apartment?

 

Although this is permissible, it is not recommended.

 

Sources:

ראה בצוואת ריה״ח לג. ושם: בעיר אחד. (וראה אגרא דכלה וישב עה״פ וירד יהודה).

אלא שידוע ומפורסם שלא נהגו להקפיד בזה. וכבר דשו בה רבים. וכבר כתבו הפוסקים בכיו״ב בנוגע לצוואת ריה״ח שבכל מקום שההלכה רופפת בידך צא וראה איך נוהג העולם – ראה שו״ת דברי חיים אה״ע א, ח. ולהעיר ממקרא מלא: מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. וגם בני יעקב שבטי י-ה גרו בארץ מצרים ביחד. וכבר העירו בזה בשו״ת הרב״ז א, לה. יד אפרים לצוואת ריה״ח לח.

ומצדדי ההיתר: דמיירי רק כשבאו איש וביתו לדור שם מעיר אחרת – ראה שו״ת שאילת שלום תנינא פו.

ובמקור חסד לצוואת ריה״ח שם פי׳ באו״א, שהכוונה ל״נשואים״ – נשיאים, כלומר פרנסי ציבור, וה״ט שאין מעמידין ב׳ אחים פרנסים (ירושלמי פאה ח, ו), ושכ״מ בס״ח תעז, יעו״ש. ואולי כוונתו לסי׳ רמז. והנה נוסף להדוחק שבדבר, עוד זאת צ״ע שבס״ח שם כתב גם ״ארבע אחיות״, ואין ממנין אשה פרנס על הציבור. וגם שלפי׳ זה צ״ע מש״כ בס״ח בד׳ אחים דוקא, שהרי גם בשנים אין ממנין.

ויש שכתב, דהיינו רק כשיש ביניהם פירוד לבבות, דאל״כ כחדא חשיבי, וכש״כ כשאינם חלוקים בעיסתם – פני המים לר״י עטייה – בס׳ תנא ושייר – חלק הדרושים צה, א.

והרבה פוסקים כתבו רק להקפיד רק בארבע אחים, כבס״ח רמז: ד׳ אחים או ד׳ אחיות בעיר אחת. וילמד סתום מהמפורש. משא״כ בב׳ אחים, שטובים השנים מן האחד. וראה גם פי׳ קדמון לס״ח שם. וכ״כ בשבעים תמרים. שו״ת הרב״ז שם. ערוה״ב יו״ד קיח. יד אפרים לצוואת ריה״ח לח. ואכן אפ״ל שבצוואה דהיא לזרעו החמיר טפי, וכתב ״אחים״ סתם, דהיינו אפילו בשתי אחים. וראה בשו״ת ערוה״ב שם, שבהכרח לומר בא׳ מהשתים, או שבצוואה קאי רק לזרעו, או שהכוונה לד׳ אחים דוקא. ולהעיר גם שבס״ח כתב רק ״טוב להם שלא יהי׳ יחדיו״, משא״כ בצוואה שכתב בחריפות יותר.

וכמדומה ראיתי למי שכתב דהיינו רק בנשואים לאחיות. ולהעיר גם שי״ג: אחים נשואים יחד. [וראה קובץ העו״ב תשסז, בטעם ההוראה בב׳ אחים לב׳ אחיות שלא ידורו בעיר אחת, דתרוויהו איתנהו בה. וכבר כתבו שלתרי צוואות חוששים משא״כ בחד שאפשר להקל שהוא רק לזרעו].

ובנהר שלום להר״ש הכהן כי תצא כה, ה, ר״ל דהיינו רק אחר מיתת האב שבחייו טפלים לו. וראה גם זכירה לחיים ב, ויצא – יג, א שכ״כ. אבל שם רק בסמוכים על שולחנו. וכ״ה בשלחן חי כז.

ויש שכתבו להקל בת״ח, דקרא דהנה מה טוב וגו׳ היינו בת״ח – יפ״ל ג בקו״א ליו״ד קטז, ד. ועד״ז הוא בהגהות הגרי״פ לס״ח שם.

ולמעשה, הרבה כתבו להקפיד בדבר אבל רק באותו בנין. (ולהעיר גם מזכירה לחיים שם – יג, ב – בעובדא שגרו ״בעיר אחת רחוקים הרבה זמ״ז״ ונתקיימה ברכת ה׳ אצלם). ומילתא דמסתברא הוא, דכיון שהחשש משום עינא בישא, כבהרבה מצוואותיו, הרי שבזמננו מקום יותר להקפיד בבנין אחד. וכ״ה במנהגי בעלזא ע׳ פז. טובו אהליך א, ז. מבית לוי יו״ד ע׳ קטז. [ובמש״כ שם להחמיר מטעם אחר, משום קנאת איש באחיו (ושם שזהו פי׳ ״גם יחד״, ד״גם״ קאתא לפרושי שבאמת טוב יותר שלא יהיו ״יחד״, אלא שגם בזה טוב הוא), ולא משום צוואת ריה״ח – להעיר מאמרי פינחס השלם ח, יג, שהקפיד גם בעיר אחד, ולא מטעם צוואת ריה״ח רק מטעם אחר]. שו״ת וישב משה ב, כט. ועוד. ובהעו״ב תשסז מסופר שהרבי הורה שלא ידורו בבנין אחד בכפ״ח. וראה אג״ק לב ע׳ רנה. וראה באג״ק יד ע׳ שצט, בהערת המו״ל ״תחת גג אחד״. וכבר העירו שלא שם לבו שבצוואת ריה״ח נמצא ״בעיר אחת״. ואין בידי לדעת אם הוא מל׳ השואל או מד״ע. ולהעיר שבדמשק אליעזר לצוואת ריה״ח סג כתב דבצוואה גופא מיירי בבית אחד, משא״כ בס״ח דקאי בעיר אחת. וצ״ע שמפורש כתב בצוואה ״בעיר אחת״, משא״כ שם לד לענין אחר, שכתב ״בבית אחד״.

וראה העו״ב גל׳ תתריב שרצה לפרש שהשאלה באג״ק היתה בענין אחר, בנוגע לדירת ג׳ בעלי בתים בבית אחד, וכבס״ח תעז, שהוא כששמם אחד דוקא. אלא שאין בידינו שאלת השואל לדעת על נכון המציאות.

וראה גם שו״ת דברי יציב לקוטים והשמטות עח. קנין תורה ב, כב. וישמע משה שמג (כשיש כניסות נפרדות).

 

 

#17220